COPD

שכיחות גבוהה של תסמינים נוירולוגים בילדים המאושפזים עם COVID-19 (מתוך JAMA Neurol)

תסמינים נוירולוגים תועדו בשכיחות גבוהה בילדים ומתבגרים שאושפזו עם COVID-19, כך עולה מסדרת מקרים גדולה של ילדים שאושפזו בבתי חולים בארצות הברית ופורסמה בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין את היקף וחומרת מעורבות נוירולוגית בקרב ילדים ומתבגרים עם אבחנה של זיהום בנגיף הקורונה. סדרת המקרים כללה ילדים מתחת לגיל ל-21 שנים, אשר אושפזו בין 15 במרץ ועד 15 בדצמבר, עם בדיקה חיובית לנגיף הקורונה ב-61 בתי חולים בארצות הברית, כולל 616 ילדים (36%) שענו על קריטריוני הגדרת תסמונת דלקתית רב-מערכתית בילדים. בחולים עם מעורבות נוירולוגית תועדו סימנים, תסמינים או תחלואה נוירולוגית בקבלה או במהלך האשפוז.

התוצאים העיקריים כללו את סוג וחומרת המעורבות הנוירולוגית, הנתונים המעבדתיים וההדמייתיים והתוצאים (תמותה או הישרדות עם חסרים נוירולוגים חדשים) בעת השחרור מבית החולים.

מדגם המחקר כלל 1,695 חולים (54% בנים, גיל חציוני של 8.1 שנים), כאשר ב-365 חולים (22%) תועדה מעורבות נוירולוגית. חולים עם מעורבות נוירולוגית היו בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות נוירולוגיות ברקע (81 מבין 365 חולים, 22%), בהשוואה לאלו ללא תסמינים נוירולוגים (113 מבין 1,330 חולים, 8%), אך שיעור דומה של חולים היו בריאים קודם לכן (53% לעומת 54%). שיעור הילדים שענו על קריטריוני תסמונת דלקתית רב-מערכתית היה דומה בשתי הקבוצות (35% לעומת 37%, בהתאמה).

מבין החולים עם מעורבות נוירולוגית, 88% סבלו מתסמינים זמניים ושרדו ו-12% פיתחו מצבים מסכני-חיים אשר יוחסו ל-COVID-19, כולל אנצפלופתיה חמורה (15 חולים), אירוע מוחי (12 חולים), זיהום מערכת עצבים מרכזית/דה-מיילינציה (8 חולים), תסמונת גיליאן ברה (4 חולים) ובצקת מוחית פולמיננטית (4 חולים).

בהשוואה לחולים ללא מצבים מסכני-חיים, באלו עם מצבים מסכנים חיים תועד יחס נויטרופילים ללימפוציטים שהיה גבוה יותר (חציון של 12.2 לעומת 4.4) ושכיחות גבוהה יותר של ערכי D-Dimer של מעל 3 מיקרוגרם/מ”ל (49% לעומת 22%). מבין 43 חולים שפיתחו מעורבות נוירולוגית מסכנת חיים על-רקע COVID-19, 17 שורדים (40%) פיתחו חסר נוירולוגי חדש בעת השחרור מבית החולים ו-11 חולים (26%) הלכו לעולמם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בילדים ומתבגרים רבים המאושפזים בשל COVID-19 או תסמונת דלקתית רב-מערכתית בילדים תועדה מעורבות נוירולוגית, כאשר לרוב מדובר היה בתסמינים זמניים. מגוון מצבים נוירולוגים פטאליים ומסכני-חיים נקשרו עם COVID-19 והופיעו בשכיחות נמוכה.

JAMA Neurol 2021

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה