בתחילת הרצאתו במסגרת הכנס השנתי של האגודה לסוכרת,  ציין ד”ר יוסי כהן, מנהל מכון הסוכרת במחוז השפלה, מכבי שירותי בריאות , שמחקר ה-ORIGIN פורסם ביוני השנה וזכה להכרה ופירסום תקשורתי רב. מובילי המחקר הם חוקרים מוכרים וידועים (ד”ר סלים יוסוף וד”ר הרצל גרלשטיין).

התיזה שהמחקר ניסה לבדוק היא אם טיפול אינטנסיבי באמצעות אינסולין Glargine (לנטוס) המיועד לשמור על רמות סוכר נורמליות-נמוכות, עשוי למנוע אירועים קרדיווסקולרים באנשים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה ומצב של קדם סוכרת או סוכרת מוקדמת מאוזנת.

תיזה שנייה שנבדקה הייתה אם תוספת אומגה 3 עשוייה למנוע/להפחית תחלואה קרדיווסקולרית בקבוצת מטופלים אלה.

לאחר שתיאר את מבנה ומהלך המחקר, ואת התוצאים המרכזיים (תמותה קרדיווסקולרית, אירועים קרדיווסקולרים ושבץ, רהוסקולרזציה, אישפוז בשל אי ספיקת לב) וכן התוצאים המשניים שכללו גם מעבר ממצב של קדם סוכרת לסוכרת, הציג כהן את פרופיל המטופלים שהשתתפו במחקר.

קבוצות הטיפול היו דומות מאוד, בגיל ממוצע של כ-64 , ותחלואת רקע וגורמי סיכון דומים, וגם הטיפול התרופתי היה דומה מאוד בשתי הקבוצות.

מבחינת טיפול בסוכרת, קרוב ל-60% כבר קיבלו טיפול פומי בסוכרת, בשתי הקבוצות. רמת הסוכר בצום הייתה 124-125 מ”ג/ד”ל בממוצע בשתי הקבוצות.

מינון האינסולין בקבוצת הלנטוס החל ב-0.31 מ”ג/ק”ג ובסופו כ-0.41 מ”ג/ק”ג. (כ-32 יח’ אינסולין בממוצע).

מבחינת תוצאות רמות הסוכר, בתום המחקר הממוצע הייתה 93 מ”ג/ד”ל בקבוצת הלנטוס. מבחינת ההמוגלובין A1C הוא ירד ל-6.2% (מ-6.4%) בקבוצת הלנטוס לעומת 6.5% בקבוצת הביקורת.  כהן ציין שב-UKPDS הקבוצה שטופלה באינסולין , ממוצע ה-A1C היה על 7.1% לאחר 7 שנים.

כהן הדגיש את המימצא המרשים של 83% היענות לטיפול.  מבחינת היפוגליקמיות, למרות החשש של החוקרים, שיעור ההיפוגליקמיות החמורות היה נמוך יחסית בקבוצת הלנטוס (454 אירועים ב-7 שנים בקרב 6,264 משתתפים לעומת 135 בקבוצת הביקורת).

מבחינת הטיפול בסוף המחקר – בקבוצת הלנטוס שיעור גבוה יותר של מטופלים לא נזקקו לטיפול פומי נוסף או לטיפול בתרופה פומית אחת, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

מבחינת התוצאות המרכזיות – כשאלה הוצגו סיפר כהן כי הייתה אנחת אכזבה באולם, וזאת לאור אי ההבדל בתוצאות המרכזיות.

מבחינת מעבר מטרום סוכרת לסוכרת, בקבוצת הלנטוס היה מעבר של  28% פחות בהשוואה לקבוצת הביקורת. מבחינת אירועים מיקרווסקולרים לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות.

נבדק גם הסיכון לסרטן, לאור הפירסומים הקודמים בנושא, וה-ORIGIN הוכיח שאין קשר בין טיפול בלנטוס לעלייה בסיכון לסרטן.

מבחינת עליה במשקל הייתה עליה קלה יחסית של 1.6 ק”ג בקבוצת הלנטוס, לעומת קבוצת הביקורת שבה הייתה ירידה של כ-0.5 ק”ג.

לסיכום, ניתח כהן את המימצאים:

מצד אחד יש , אולי מצד הקרדיולוגים, אכזבה בכך שהטיפול לא הביא להפחתה באירועים קרדיווסקולרים.

מאידך, הנתונים אודות המעבר ממצב טרום סוכרת לסוכרת, השיעור הנמוך של היפוגליקמיות, העדר הסיכון לסרטן, העלייה המתונה במשקל, והיכולת להשיג איזון מצויין של סוכרת לאורך זמן עם היענות טובה –  בהחלט מעודדים וחשובים לדעתו.

בנוסף, ייתכן ומשך הזמן של 7 השנים אינו ארוך מספיק בכדי לעמוד על התועלת האפשרית, גם מבחינה קרדיווסקולרית, ולכן החליטו החוקרים להמשיך במעקב אחר המשתתפים בכדי שתהיה אפשרות לבחון בעתיד השפעות ארוכות טווח.

להרצאה המלאה

ההרצאה תועדה בחסות חברת סאנופי