Diabetes

ד”ר רועי אלדור בכנס DOT 2017 : על ההנחיות להמליץ על מתן טיפול בליראגלוטייד או אמגליפלוזין בכל מטופל סוכרתי עם מחלת לב איסכמית

בהרצאתו ” טיפול בחולה הסוכרתי עם סיכון קרדיווסקולרי בראי הגיידליינס החדשים” בכנס DOT 2017 (לסיקור הכנס) סקר ד”ר רועי אלדור את ההיסטוריה הפתלתלה של הקשר בין הטיפול בסוכרת לסיכון הקרדיווסקולרי אשר הובילה את ה-FDA לדרוש עדויות לבטיחות קרדיווסקולרית של תרופות נגד סוכרת, עד לפירסום שני המחקרים האחרונים שהיוו סוג של Game Changer , הלא הם מחקר ה-EMPA-REG שבדק את האפקט הקרדיווסקולרי של אמגליפלוזין (ג’ארדיאנס) ומחקר ה-LEADER שבחן את ההשפעה הקרדיווסקולרית של ליראגלוטייד (ויקטוזה).

ד”ר אלדור מתמקד בהרצאה זו במחקר ה-LEADER תוך שהוא מדגיש את גודל המחקר

(כ-9,300 משתתפים, 32 מדינות) ומשך המעקב (3.5-5 שנים), וקריטריוני ההכללה הרחבים שכללו סוכרתיים עם מחלת לב קודמת (מרבית החולים במחקר)  או עם גורמי סיכון למחלת לב.

תוצאת המחקר הייתה ירידה של כ-13% בסיכון ליעד המרכזי המשולב (מוות קרדיווסקולרי, אוטם או שבץ לא קטלני) בקרב הקבוצה שטופלה בליראגלוטייד , שהייתה דומה מאוד לממצאי מחקר ה-EMPA-REG עם ירידה של 14% ביעד המשולב במטופלים באמפגליפלוזין . בשני המחקרים השיפור ביעד המשולב נבע בעיקר מהירידה בתמותה קרדיווסקולרית.

בנוסף לכך שני המחקרים הציגו ירידה באישפוזים בשל אירועי אי ספיקת לב , וירידה בסיכון להפרעות בתפקוד כלייתי בקבוצות הטיפול הפעיל.

כיצד באים לידי ביטוי  האפקטים המרשימים הללו המדגימים ירידה בתחלואה קרדיווסקולרית ועלייה בתוחלת חיים על ההנחיות וההמלצות קליניות ? ד”ר אלדור סקר הנחיות של איגודים מקצועיים שונים מהארץ והעולם שבאופן כללי היו לדעתו מתונות וזהירות מידי.

לדעתו, ממצאי שני המחקרים הללו שהראו בבירור ירידה בסיכון הקרדיווסקולרי ללא תלות באיזון הגליקמי , משך המחלה ופרמטרים אחרים, צריכים היו להוביל להמלצה הרבה יותר חד משמעית וגורפת לטיפול בליראגלוטייד או אמפגליפלוזין  בחולה סוכרתי עם מחלת לב או הנמצא בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.

לדעת ד”ר אלדור, ההמלצות לשתי תרופות אלה צריכות להיות דומות מאוד מבחינת חוזק ההמלצות הקיימות למטפורמין, סטטינים, חוסמי ACE ו-ARB .

השאלה האמיתית לדעת ד”ר אלדור היא בעצם איזה מטופל סוכרתי עם מחלת לב קודמת או סיכון קרדיווסקולרי מוגבר לא צריך לקבל את הטיפול בליראגלוטייד או אמפגליפלוזין …שכן לדעתו ברירת המחדל היא שכל המטופלים הללו יטופלו בתרופות אלה שהוכיחו ירידה בתחלואה ועלייה בתוחלת חיים, בדיוק כמו שההנחיות ממליצות על מתן סטטינים במטופלים כאלה.


להרצאה המלאה (מומלץ !)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר