השימוש בשיקופי רנטגן ע”י C arm (CA) במהלך ניתוחים אורתופדיים תופס מקום נכבד. עימו כמובן הקרינה לה נחשפים הצוות המעורב בניתוח והמטופל. הצוות מאורתופדית ילדים בבית חולים שניידר בדק איך אפשר לצמצם את זמן החשיפה וכמות הקרינה.
מטרת המחקר הייתה לבדוק מהם הגורמים המשפיעים על כמות הקרינה לה נחשף הצוות במהלך הניתוח ולהפחית את כמותה, ע”י חינוך והנחייה להתנהגות שונה בכל הקשור ל CA ללא פגיעה בתוצאות הניתוח.
שיטות: תוכנית הדרכה לשימוש מושכל ב CA הונהגה ב”שניידר”. התוכנית כללה:
1. הפעלה של ה CA על דגמי עצמות על מנת לבחון טכניקות שונות לעומת כמות קרינה. נבדקו מנח ה CA (ישר או הפוך) הפעלה ע”י טכנאי או ע”י המנתח (דוושת עליה לוחץ המנתח על מנת לצלם) ושיטות הגדלה שונות. נבדקו זמני הקרינה המצטברת וכמותה
2. הרצאות לצוות האורתופדי ולטכנאי רנטגן לגבי קרינה ונזקיה, טיפול אורתופדי בשברים ושיטות לצמצום חשיפה לקרינה בזמן הניתוח.
3. עקרונות בצמצום החשיפה לקרינה הודפסו והוצגו צמוד לצג עליו מוצגים הצילומים.
4. הצוות המטפל הונחה לפני לכל ניתוח בעקרונות צמצום חשיפה לקרינה.
5. לאחר כל ניתוח נבדקו נתוני הקרינה והתקיים דיון לגבי החשיפה.
במחקר נכללו שתי קבוצות של מטופלים שסבלו משבר סופראקונדילרי דרגה 3 (תזוזה מלאה) במרפק וטופלו בחדר ניתוח ע”י החזרה סגורה וקיבוע ב KW. הקבוצה הראשונה כללה 43 מטופלים שנותחו לפני הנהגת התוכנית לצמצום החשיפה לקרינה. הקבוצה השנייה כללה 40 מטופלים בהם יושמו העקרונות לצמצום החשיפה לקרינה
תוצאות: בבדיקת החשיפה לקרינה, כפי שבוצעה על דגמי עצמות, נמצא כי מידת החשיפה קטנה יחסית בהצבה הפוכה של ה CA, כך שהניתוח מבוצע של ה CA כשולחן הניתוחים. המנתח הוא המפעיל את הצילום ע”י דוושה ומבוצעים הגדלת התמונה ומיקודה.
שתי קבוצות המטופלים לא נבדלו זו מזו בנתונים דימוגראפיים. ב כ 80% מהמטופלים בכל קבוצה בוצע הקיבוע ע”י 2 KW , זמן השיקוף הממוצע היה 122 שניות וכמות קרינה 202 מילירם בקבוצה הראשונה, לעומת 54 שניות ו90 מילירם בקבוצה השנייה. כאשר הניתוח בוצע בנוכחות מנתח בכיר החשיפה לקרינה הייתה ב 40% פחותה לעומת החשיפה כאשר הניתוח בוצע ע”י מתמחה. אבל הצמצום בכמות הקרינה ומשכה הודות להפעלת התוכנית, הודגם הן עבור מתמחים והן עבור מומחים.
לא נמצא הבדל בתוצאות הניתוח בין שתי הקבוצות, כפי שנבדק ע”י איכות ההחזרה הסגורה בצילומים.
דיון: ככל שהניתוחים האורתופדיים הופכים לפחות פולשניים, כך גדל השימוש בשיקופי רנטגן במהלך הניתוח ואיתו החשיפה לקרינה. ניתן לצמצם משמעותית את החשיפה לקרינה וכך את הנזקים הכרוכים בה הן עבור הצוות המנתח והן עבור המנותח, ע”י הנהגה ויישום של תוכנית הדרכה פשוטה.
Bar-On E. Weigl DM. Becker T. Katz K. Konen O. Intraoperative C-Arm radiation affecting factors and reduction by an intervention program. J Pediatr Orthop 2010;30:320-3
הערות העורך: השעה מאוחרת, טכנאי הרנטגן מאחר להגיע, הצוות עייף, המנותח בהרדמה. רוצים וצריכים לסיים את הניתוח. הטכנאי מבושש להגיע. אחד מצוות המנתחים מכניס או מכוון את ה CA, אלומת הלייזר המצביעה על איכון קרן הרנטגן, אינה פועלת. לחיצה אחת לצילום, לא מכוון. לחיצה נוספת, הצלום לא אופטימלי, בלחיצה השלישית אולי הצילום טכנית משביע רצון, נשמע מוכר?
פשוט, קל וחשוב ביותר לצמצם את כמות הקרינה לה נחשפות הנפשות הפועלות בחדר הניתוח. קצת מודעות, כללי הפעלה ברורים ונוקשים ללא קיצורי דרך וללא ויתורים הם המפתח להצלחת כל פעולה. כללים אלו תקפים על אחת כמה וכמה בצמצום החשיפה לקרינה. והידד לצוות בשניידר שנדרש לנושא יומיומי וחשוב זה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!