Diagnostic radiology

צמצום החשיפה לקרינת רנטגן במהלך ניתוחים אורתופדיים/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

השימוש בשיקופי רנטגן ע”י C arm (CA) במהלך ניתוחים אורתופדיים תופס מקום נכבד. עימו כמובן הקרינה לה נחשפים הצוות המעורב בניתוח והמטופל. הצוות מאורתופדית ילדים בבית חולים שניידר בדק איך אפשר לצמצם את זמן החשיפה וכמות הקרינה.

מטרת המחקר הייתה לבדוק מהם הגורמים המשפיעים על כמות הקרינה לה נחשף הצוות במהלך הניתוח ולהפחית את כמותה, ע”י חינוך והנחייה להתנהגות שונה בכל הקשור ל CA ללא פגיעה בתוצאות הניתוח.

שיטות:  תוכנית הדרכה לשימוש מושכל ב CA הונהגה ב”שניידר”. התוכנית כללה:

1.       הפעלה של ה CA על דגמי עצמות על מנת לבחון טכניקות שונות לעומת כמות קרינה. נבדקו מנח ה CA (ישר או הפוך) הפעלה ע”י טכנאי או ע”י המנתח (דוושת עליה לוחץ המנתח על מנת לצלם) ושיטות הגדלה שונות. נבדקו זמני הקרינה המצטברת וכמותה

2.       הרצאות לצוות האורתופדי ולטכנאי רנטגן לגבי קרינה ונזקיה, טיפול אורתופדי בשברים ושיטות לצמצום חשיפה לקרינה בזמן הניתוח.

3.       עקרונות בצמצום החשיפה לקרינה הודפסו והוצגו צמוד לצג עליו מוצגים הצילומים.

4.       הצוות המטפל הונחה לפני לכל ניתוח בעקרונות צמצום חשיפה לקרינה.

5.       לאחר כל ניתוח נבדקו נתוני הקרינה והתקיים דיון לגבי החשיפה.

במחקר נכללו שתי קבוצות של מטופלים שסבלו משבר סופראקונדילרי דרגה 3 (תזוזה מלאה) במרפק וטופלו בחדר ניתוח ע”י החזרה סגורה וקיבוע ב KW. הקבוצה הראשונה כללה 43 מטופלים שנותחו לפני הנהגת התוכנית לצמצום החשיפה לקרינה. הקבוצה השנייה כללה 40 מטופלים בהם יושמו העקרונות לצמצום החשיפה לקרינה

תוצאות: בבדיקת החשיפה לקרינה, כפי שבוצעה על דגמי עצמות, נמצא כי מידת החשיפה קטנה יחסית בהצבה הפוכה של ה CA, כך שהניתוח מבוצע של ה CA כשולחן הניתוחים. המנתח הוא המפעיל את הצילום ע”י דוושה ומבוצעים הגדלת התמונה ומיקודה.

שתי קבוצות המטופלים לא נבדלו זו מזו בנתונים דימוגראפיים. ב כ 80% מהמטופלים בכל קבוצה בוצע הקיבוע ע”י 2 KW , זמן השיקוף הממוצע היה 122 שניות וכמות קרינה 202 מילירם בקבוצה הראשונה, לעומת 54 שניות ו90 מילירם בקבוצה השנייה. כאשר הניתוח בוצע בנוכחות מנתח בכיר החשיפה לקרינה הייתה ב 40% פחותה לעומת החשיפה כאשר הניתוח בוצע ע”י מתמחה. אבל הצמצום בכמות הקרינה ומשכה הודות להפעלת התוכנית, הודגם הן עבור מתמחים והן עבור מומחים.

לא נמצא הבדל בתוצאות הניתוח בין שתי הקבוצות, כפי שנבדק ע”י איכות ההחזרה הסגורה בצילומים.

דיון: ככל שהניתוחים האורתופדיים הופכים לפחות פולשניים, כך גדל השימוש בשיקופי רנטגן במהלך הניתוח ואיתו החשיפה לקרינה. ניתן לצמצם משמעותית את החשיפה לקרינה וכך את הנזקים הכרוכים בה הן עבור הצוות המנתח והן עבור המנותח, ע”י הנהגה ויישום של תוכנית הדרכה פשוטה.

Bar-On E. Weigl DM. Becker T. Katz K. Konen O. Intraoperative C-Arm radiation affecting factors and reduction by an intervention program. J Pediatr Orthop 2010;30:320-3

הערות העורך: השעה מאוחרת, טכנאי הרנטגן מאחר להגיע, הצוות עייף, המנותח בהרדמה. רוצים וצריכים לסיים את הניתוח. הטכנאי מבושש להגיע. אחד מצוות המנתחים מכניס או מכוון את ה CA, אלומת  הלייזר המצביעה על איכון קרן הרנטגן, אינה פועלת. לחיצה אחת לצילום, לא מכוון. לחיצה נוספת, הצלום לא אופטימלי, בלחיצה השלישית אולי הצילום טכנית משביע רצון, נשמע מוכר?

פשוט, קל וחשוב ביותר לצמצם את כמות הקרינה לה נחשפות הנפשות הפועלות בחדר הניתוח. קצת מודעות, כללי הפעלה ברורים ונוקשים ללא קיצורי דרך וללא ויתורים הם המפתח להצלחת כל פעולה. כללים אלו תקפים על אחת כמה וכמה בצמצום החשיפה לקרינה. והידד לצוות בשניידר שנדרש לנושא יומיומי וחשוב זה.    

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • ניידות הרנטגן הראשונות: המלחמה של מארי קירי - מאמר אורח מאת עופר בן חורין

    ניידות הרנטגן הראשונות: המלחמה של מארי קירי - מאמר אורח מאת עופר בן חורין

    עופר בן חורין, בעל נסיון כ-20 שנה באפליקציות, מחקרי תרופות והדרכה בתחום ה-MRI מחבר הספר "MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות" משתף במאמרו על פיתוח חשוב נוסף של זוכת פרס הנובל מארי קירי: הקמת יחידות רנטגן ניידות שהגיעו לקו החזית ואפשרו ל-150 אחיות בשטח לסייע במאמץ המלחמתי ולהעריך במהירות חיילים פצועים

  • כלל חדש שעוזר להחליט מתי כדאי לעשות בדיקת CT למבוגרים לאחר נפילה (CMAJ)

    כלל חדש שעוזר להחליט מתי כדאי לעשות בדיקת CT למבוגרים לאחר נפילה (CMAJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת Canadian Medical Association Journal, מדווחים החוקרים על מחקר שיכול ליעל את הטיפול במחלקות החירום במבוגרים שנפלו. המחקר מציע כלל החלטה חדש לבדיקת CT, על מנת לזהות דימום תוך-גולגלתי לאחר נפילה באוכלוסייה המבוגרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נפילות בקרב אוכלוסיית הקשישים הן תופעה נפוצה וגורם מרכזי לדימומים תוך-גולגולתיים כתוצאה מטראומה. מבוגרים […]

  • העתיד הבריאותי של אנשים שחלו בסרטן בילדות (JAMA, CME)

    העתיד הבריאותי של אנשים שחלו בסרטן בילדות (JAMA, CME)

    כ-500,000 אנשים החיים כיום בארה”ב שרדו את מחלת הסרטן בילדותם, ומספר זה גדל מדי שנה. יותר מ-95% מהאנשים שחלו בסרטן בילדות יסבלו מבעיה בריאותית משמעותית עד גיל 45, וכשליש יסבלו מבעיות בריאות כרוניות חמורות או מסכנות חיים.

  • העתיד הבריאותי של אנשים שחלו בסרטן בילדות (JAMA, CME)

    העתיד הבריאותי של אנשים שחלו בסרטן בילדות (JAMA, CME)

    כ-500,000 אנשים החיים כיום בארה"ב שרדו את מחלת הסרטן בילדותם, ומספר זה גדל מדי שנה. יותר מ-95% מהאנשים שחלו בסרטן בילדות יסבלו מבעיה בריאותית משמעותית עד גיל 45, וכשליש יסבלו מבעיות בריאות כרוניות חמורות או מסכנות חיים.

  • ביופסיית כליה מילעורית מהווה גישה בטוחה לכליות קטנות (מתוך כנס ה-ASN Kidney Week)

    ביופסיית כליה מילעורית מהווה גישה בטוחה לכליות קטנות (מתוך כנס ה-ASN Kidney Week)

    ביופסיית כליה מילעורית מהווה אפשרות ישימה ובטוחה להערכת חולים עם כליות קטנות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-Kidney Week מטעם ה-American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שביופסיית כליה מילעורית הינה כלי נפוץ בשימוש לאבחנה של מחלת כליות כרונית והפרעות כלייתיות אחרות, כליות קטנות מהוות התווית-נגד לפרוצדורה לאור גישה […]

  • למען מפוני הדרום והצפון: מור פתחה מוקד ייעודי לתיאום בדיקות MRI (הודעת מכוני מור)

    למען מפוני הדרום והצפון: מור פתחה מוקד ייעודי לתיאום בדיקות MRI (הודעת מכוני מור)

    מכוני מור ומור אינסייד החלו בהפעלת מוקד טלפוני ייעודי לתיאום תורים לבדיקות -MRI עבור כלל מפוני הדרום והצפון.   כדי להקל על יכולתם של התושבים המפונים בניהול בריאותם וצרכיהם הרפואיים, כאשר הם נמצאים הרחק מביתם, המוקד ייתן מענה מותאם ובהתאם לצרכים ולדחיפות הרפואית. המוקד יעניק מענה למפונים לצורך תיאום תור לבדיקות MRI, תוך כדי קבלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה