שאלות ותשובות למירה רוטנר (*)
(*) מירה רוטנר דיאטנית קלינית מומחית בגיל המעבר ובפיטואסטרוגנים, משתתפת בכנסים והשתלמויות בחול בנושא גיל המעבר וסויה. מנהלת תחום גינקולוגיה בחברת התרופות כ.צ.ט
1 שאלה: מהו גיל המעבר (מנופאוזה)?
תשובה: גיל המעבר הינו התקופה שבין החיים הפוריים לבלתי פוריים המתרחשת אצל נשים בין הגילאים 55-40. תקופה זו מתאפיינת בהפסקת פעילות השחלות וירידה קיצונית ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון עד להעדרות מוחלטת של הוסת. מנופאוזה מוגדרת כהיעלמות של הוסת במשך 12 חודשים ברציפות.
2 מהן התופעות השכיחות של גיל המעבר?
תשובה: התופעות השכיחות שמופיעות בגיל המעבר הם: התקפי גלי חום המופיעים ממרכז החזה לפנים, מלווים בזיעה וסומק, הפרעות שינה, תנודות במצב הרוח, הזעת יתר, כאבי ראש, כאבי פרקים, דפיקות לב בלתי סדירות, נדודי שינה, הפרעות במתן השתן, ירידה בדחף המיני ויובש בנרתיק המקשה על קיום יחסי מין. לטווח הארוך יותר מחסור באסטרוגן מביא לדלדול מסת העצם אוסטאופורוזיס.
3 שאלה: מהו טיפול הורמונלי חליפי?
תשובה: בטיפול הורמונלי חליפי מקבלת האשה את הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון, שאותם הפסיקו השחלות לייצר. הטיפול מונע את גלי החום ושאר התסמינים של גיל המעבר.
4 שאלה: על מה ולמה המהומה הציבורית מהתקופה האחרונה בנושא ההורמונים?
תשובה: בימים האחרונים פורסמו באמצעי התקשורת תוצאותיו של מחקר אשר גרמו לסערה ציבורית ולדאגה של ממש בקרב הנשים בגיל המעבר. המחקר נערך בקרב כ- 16,000 נשים בארה”ב, והופסק לאחר 5 שנים בעקבות תוצאותיו, שהוכיחו כי הסיכונים של הטיפול ההורמונלי גבוהים מן היתרונות. נמצא כי בעקבות מתן טיפול הורמונלי של אסטרוגן ופרוגסטרון השכיחות להתקפי לב עלתה ב 29% לסרטן השד ב 26% ולשבץ מוחי ב 41%. מאידך יש לציין כי הטיפול ההורמונלי הפחית את השכיחות לשברים בצוואר הירך ב 34% ולסרטן המעי הגס ב 37%.
5 שאלה: כמה נשים משתמשות בטיפול ההורמונלי?
תשובה: כ 15% מכלל הנשים בגיל המעבר בישראל מקבלות טיפול הורמונלי, והנתונים דומים במדינות המערב. הסיבות לכך נעוצות ברובן בחשש לתופעות הלוואי והסיכונים האפשריים הנלווים לטיפול.
הנתונים נכונים לתקופה שלפני פרסום תוצאותיו של המחקר הנ”ל. יש לשער כי פרסום זה יביא ירידה במספר הנשים המשתמשות בטיפול ההורמונלי.
6. שאלה: מהי מדיניות משרד הבריאות?
תשובה: משרד הבריאות קבע כי מתן טיפול הורמונלי יהיה רק לנשים אשר סובלות מתופעות גיל המעבר. כמובן הטיפול חייב להינתן ע”י רופא, בהתייעצות עם האשה, ולאחר הסבר מפורט לגבי היתרונות והחסרונות של הטיפול.
הטיפול ניתן בכדי להקל על התסמינים, אך לא למניעת מחלות לב וכלי דם.
7. שאלה: האם יש פתרון לתסמיני גיל המעבר ללא תופעות לוואי?
תשובה: בשנים האחרונות נעשו מאמצים קדחתניים למציאת טיפולים שיעניקו את היתרונות של הטיפול באסטרוגן ללא חסרונותיו.
אחד הפתרונות המצויים כיום הוא מתן אסטרוגנים מן הצומח (פיטואסטרוגנים), המעוררים עניין רב בקרב החוקרים והמטפלים בגיל המעבר, וכמובן בקרב המטופלות עצמן.
8 שאלה: מהם פיטואסטרוגנים?
תשובה: פיטואסטרוגנים הם חומרים ממקור צמחי, בעיקר מן הסויה, בעלי מבנה דומה לאסטרוגן ואשר יכולים לתפקד כאסטרוגנים או כאנטי אסטרוגנים, לפי הסביבה בה הם נמצאים.
הפיטואסטרוגנים התגלו לאחר שנעשו מחקרים אפידמיולוגים בקרב נשים במזרח הרחוק, אשר מצאו שכיחות נמוכה של תופעות גיל המעבר בהשוואה לנשים מערביות, וכן שכיחות נמוכה של אוסטאופורוזיס וסרטן השד.
מניחים היום כי התזונה העשירה במוצרי סויה ומכילה פיטואסטרוגנים מהווה גורם חשוב בשכיחות הנמוכה של תסמונת גיל המעבר וסרטן השד אצל נשים אסיאתיות, עקב פעילותם האסטרוגנית או האנטיאסטרוגנית של הפיטואסטרוגנים.
9 שאלה: האם נעשו מחקרים על הפיטואסטרוגנים והשפעתם על גיל המעבר?
תשובה: בשנים האחרונות נעשו מחקרים הן בנשים והן במעבדה, כדי לבדוק את השפעתן של כמוסות המכילות פיטואסטרוגנים מן הסויה ע תסמיני גיל המעבר, מחלות לב, אוסטאופורוזיס וסרטן השד.
המחקרים שפורסמו, כולל המחקר שנערך בישראל בביה”ח הדסה, מצביעים על השפעה מיטיבה של הפיטואסטרוגנים בעיקר על גלי החום והזעות הלילה.
כמו כן, נמצא כי הפיטואסטרוגנים מורידים את רמות הכולסטרול הרע (LDL) ומעלים את רמות הכולסטרול הטוב (HDL) ובעלי אפקטים חיוביים על כלי הדם ודפנותיהם.
10 שאלה: איזה תכשירים קיימים בשוק המכילים פיטואסטרוגנים?
תשובה:
שם התכשיר משווק מס’ טבליות מחיר
אלטרנה כ.צ.ט 60 80 ש”ח
אלטרנה פלוס סידן כ.צ.ט 120 102 ש”ח
סופראיזופלבון סולגר 60 139 ש”ח
טופופיל בית טבע קל 60 110 ש”ח
סויה איזופלבון גי אן סי 90 183 ש”ח
11 שאלה: כיצד לבחור את תוסף המזון?
תשובה: חשוב לבדוק מי היצרן ומי המשווק של תוסף המזון. חשוב להתייעץ עם רופא, דיאטן קליני או רוקח.
אל תקני תוספי מזון של משווקים אנונימיים, או כאלה שמסתתרים מאחורי תיבת דואר.
12 שאלה: מה ההבדל בין התכשירים השונים ?
תשובה: תוספי המזון אלטרנה ואלטרנה פלוס של כ.צ.ט, הם היחידים בשוק בהם שיטת
ההפקה של הפיטואסטרוגנים מהסויה משמרת את הרכיבים הנוספים שיש בסויה (ספונינים,
פיטוסטרולים, חומצה פנולית, BBI) – חומרים בעלי חשיבות ביולוגית ראשונה במעלה בעיקר
במניעת סרטן. שאר התכשירים הקיימים בשוק מכילים פיטואסטרוגנים בלבד ללא המרכיבים
הנוספים שבסויה .
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: הודעות ארגונים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)
בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]
אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)
אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!