Down Syndrom

כרבע מהחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה מפתחים את ההפרעה בתוך שלוש שנים (JAMA Psychiatry)

כרבע מהחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה מפתחים פסיכוזה בתוך שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטה-אנליזה קודמת מצאה כי הסיכון להתקדמות לפסיכוזה בחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה עומד על 18% לאחר 6 חודשים, 22% לאחר שנה אחת, 29% לאחר שנתיים ו-36% לאחר שלוש שנים. בסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לכמת את הסיכון להתקדמות לפסיכוזה באוכלוסיה זו.

החוקרים בחנו נתונים משני מאגרים עד 1 בנובמבר, 2020, וערכו חיפוש ידני במקורות ממאמרים קודמים. הם כללו 130 מחקרים שדיווחו על הסיכון להתפתחות פסיכוזה ב-9,222 משתתפים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה (גיל ממוצע של 20.3 שנים, 55.3% גברים).

הסיכון המצטבר להתקדמות לפסיכוזה לאחר חצי שנה עמד על 0.09 (רווח בר-סמך 95% של 0.07-0.1), לאחר שנה עמד הסיכון על 0.15 (רווח בר-סמך 95% של 0.13-0.16), לאחר שנה וחצי נרשם סיכון של 0.2 (רווח בר-סמך 95% של 0.17-0.22), לאחר שנתיים הסיכון עמד על 0.19 (רווח בר-סמך 95% של 0.17-0.22), לאחר שנתיים וחצי נרשם סיכון של 0.25 (רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.29), לאחר שלוש שנים הסיכון עמד על 0.3 (רווח בר-סמך 95% של 0.22-0.29), הסיכון עמד על 0.27 (רווח בר-סמך 95% של 0.23-0.3) לאחר ארבע שנים ובשלב מאוחר יותר נרשם סיכון של 0.28 (רווח בר-סמך 95% של 0.2-0.37).

מניתוח קפלן-מאייר עלה כי הסיכון המצטבר להתקדמות לפסיכוזה עמד על 0.08 (רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.09) לאחר חצי שנה, 0.14 (רווח בר-סמך 95% של 0.13-0.15) לאחר שנה אחת, 0.17 (רווח בר-סמך 95% של 0.16-0.19) לאחר שנה וחצי, 0.2 (רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.21) לאחר שנתיים, 0.25 (רווח בר-סמך 95% של 0.23-0.26) לאחר שנתיים וחצי, 0.27 (רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.28) לאחר שלוש שנים, 0.28 (רווח בר-סמך 95% של 0.26-0.29) לאחר שלוש וחצי שנים, 0.29 (רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.3) לאחר ארבע שנים ו-0.35 (רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.38) לאחר 10 שנים, כאשר יחס הסיכון התייצב לאחר ארבע שנות מעקב.

על-פי ניתוח מטה-רגרסיה, שיעור נמוך יותר של נשים ושיעור גבוה יותר של תסמינים פסיכוטיים לתקופה קצרה ומוגבלת נקשרו עם עליה בסיכון להתפתחות פסיכוזה. החוקרים מציינים כי הייתה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניטור קליני ממושך וטיפול מונע עשוי להועיל לקבוצת חולים זו.

JAMA Psychiatry 2021

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה