Zionts LE, Zalavras CG, Gerhardt MB. Closed treatment of displaced diaphyseal both bone forearm fractures in older children and adolescents. J Pediatr Orthop.
2005;25:507-511
אחת הדילמות העומדות מול האורטופד המטפל בילד עם שבר בעצמות האמה היא ההחלטה מתי עמדת השבר אינה מספקת ומחייבת החזרה פתוחה או סגורה בחדר הניתוח. מאמרים רבים נכתבו על איזה אנגולציה, טרנסלציה ורוטציה ניתן “לקבל” באיזה טווחי גיל אך עדיין אין הסכמה. מוסכם כי יכולת העצם לרימודולוציה גדולה ככל שהילד צעיר יותר וככל שהשבר קרוב יותר ללוחית הצמיחה.
המאמר הבא התיימר לבדוק מהן תוצאות הטיפול השמרני בילדים מעל גיל 8.
שיטות: המחקר כלל 4 בנות ו-21 בנים מעל גיל 10 (גיל ממוצע של כלל הקבוצה 13.3) עם לוחיות צמיחה פתוחות. לכולם שברים סגורים בחלק הדיאפיזרי של עצמות האמה. לכל הילדים בוצעה החזרה סגורה בחדר המיון (מתיחה באצבעות “סיניות” ומניפולציה) וקיבוע בגבס מעל המרפק. עמדה שהוגדרה מספקת הייתה אנגולציה פחות מ 10 מעלות. ללא חשיבות לטרנסלציה. צילומי ביקורת בוצעו אחת לשבוע משך 3 השבועות הראשונים. נסיון חוזר לרדוקציה סגורה בוצע אם עמדת השבר לא ענתה על הקריטריונים (עד 10 מעלות אנגולציה).
אך אם גם ניסיון ההחזרה לא הצליח, הסתפקו המחברים בעמדה הטובה ביותר אותה יכלו להשיג ללא ניתוח. החלמת השבר הוגדרה כאשר לא הייתה רגישות מקומית והופיע קלוס מגשר בצילומי הרנטגן.
תוצאות: הזמן הממוצע לחיבור היה 8.4 שבועות (טווח 4-12 שבועות).
לשברים ב 1/3 המקורב, הזמן הממוצע לחיבור היה 10.4 שבועות ולשברים ב 1/3 האמצעי 7.6 שבועות. בצילומי הרנטגן אובחנה אצל 12 חולים אנגולציה קטנה מ 10 מעלות. אצל 8 חולים נמצאה אנגולציה של 10 -15 מעלות ואצל 5 חולים נמצאה אנגולציה מעל 15 מעלות (ההתייחסות לאנגולציה של הרדיוס או האולנה). טרנסלציה מלאה נמצאה אצל 6 חולים ואצל 5 חולים 50% מגע בין חלקי השבר.
קלינית נמצא טווח תנועה מלא של שורש היד והמרפק אצל כל החולים. הרוטציה היתה תקינה אצל 11 חולים בלבד. ל- 7 הייתה הגבלה בפרונציה ול- 4 הגבלת סופינציה ול- 3 הגבלה בפרונציה וסופינציה. הגבלת הפרונציה הממוצעת הייתה 6.8 מעלות (0-40), והגבלת הסופינציה הממוצעת 4 מעלות בממוצע (0-20).
מבחינה סטטיסטית לא נמצאה חשיבות למידת הטרנסלציה, מיקום השבר או גיל הילד מבחינת ההגבלה בטווח התנועה בגמר הטיפול. לאנגולציה מעל 15 מעלות נמצאה נטייה לגרום לאיבוד טווחי רוטציה אך בשל המספר הקטן של המקרים לא נמצאה משמעות סטטיסטית.
התוצאה הסופית ב 3 חולים הוגדרה כלא טובה (Fair). שניים סבלו משברים באמה הפרוקסימלית אשר התחברו באנגולציה (12 מעלות רדיוס ו 13 אולנה במקרה אחד, 17 רדיוס ו 20 אולנה בשני) ובבדיקה בתום המעקב נמצאה הגבלת פרונציה של 35 מעלות במקרה אחד ו40 מעלות בשניח. לחולה השלישי היה שבר בשליש האמצעי של האמה שהתחבר באנגולציה של 6 מעלות ובתום המעקב (שנה וחצי מאוחר יותר) נמצאה הגבלה של 20 מעלות בפרונציה ו 20 מעלות בסופינציה.
דיון
המחברים מסיקים שבילדים בוגרים הסובלים משברים בדיאפיזה של עצמות האמה בעמדה של אנגולציה הפחותה מ 15 מעלות ניתן לטפל בצורה שמרנית ע”י גבס בלבד. לטרנסלציה בלבד אין משמעות על התוצאות הפונקציונאליות בתום הטיפול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!