Epilepsy

שתי תרופות חדשות לאפילפסיה לקראת תחילת ניסויי פאזה 3 (AAN)

שתי תרופות ניסיוניות חדשות מתחילות ניסויי פאזה 3 לאחר שעמדו בתוצאים שנקבעו במחקרי אפילפסיה עמידה לטיפול בשלב 2, כך עולה ממחקרים חדשים שהוצגו במפגש של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה

שתי תרופות ניסיוניות חדשות מתחילות ניסויי פאזה 3 לאחר שעמדו בתוצאים שנקבעו להם במחקרי אפילפסיה עמידה לטיפול בשלב 2. בנוסף, מחקר ראשון בבני אדם של מוצר מושתל בחולי אפילפסיה מצביע על כיוון חדש לטיפול במחלה זו, כך עולה ממחקרים חדשים שהוצגו במפגש של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.

מבין שתי התרופות שהוערכו בניסויים בשלב 2, האחת היא אנטגוניסט לקולטן AMPA ממוקד מאוד ב-TARP-8 המכונה ES-481 והשנייה היא XEN1101, פותחת תעלות אשלגן חדשנית שהייתה גם נסבלת היטב וגם יעילה. מעכבי TARP, הפועלים על חלבונים המווסתים את קולטן AMPA (אלפא-אמינו-3-הידרוקסי-5-מתיל-4 איזוקסאזולפרופיונית), כבר זמינים לטיפול באפילפסיה, אך ES-481 עשוי להיות שונה, כך אמר החוקר הראשי במפגש. כ”אנטגוניסט ראשון מסוגו, חזק וסלקטיבי של הקולטן TARP-γ8 AMPA”, הוא אמר “הוא צפוי לדכא ביעילות התקפים מוקדיים הנובעים מההיפוקמפוס והמערכת הלימבית. נראה שהספציפיות הזו של הפעולה עוקפת תופעות לוואי של מערכת העצבים המרכזית, כפי שהודגם במחקרים עד כה”.

בניסוי הרב-מרכזי, אקראי, שלב 2a, כ-22 חולים עם אפילפסיה עמידה לתרופות מכל סוג (מוקדי, כללי או מעורב) חולקו באקראי ל-ES-481 או פלצבו. בזרוע ES-481, המינון הועלה מדי שבוע, ובתום 4 שבועות ולאחר הפסקה של 7 ימים, הקבוצות האקראיות הועברו לטיפול ההפוך למשך 4 שבועות נוספים. כאשר הנתונים הוגבלו לתקופת הטיפול הראשונה כדי למנוע אפקט העברה, היה יתרון עקבי לטיפול פעיל על פני פלצבו. במינון הגבוה ביותר של 75 מ”ג פעמיים ביום של ES-481, הירידה בתדירות ההתקפים הייתה 80% לעומת 49% בפלסבו (P < .05).

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Dermatology and Therapy עולה כי למעלה ממחצית מהחולים עם פסוריאזיס השיגו תגובה מצוינת לטיפול ב- Guselkumab(טרמפיה) עם ניקוי מלא של העור לאחר 20 שבועות טיפול. חולים שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם ושיעור נמוך של מחלות רקע לוו בשיעורי תגובה גבוהים יותר. המחקר הרטרוספקטיבי נערך במרכזים באיטליה בין ינואר ועד אוקטובר […]

  • טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Rilzabrutinib הוביל להקלה מהירה ומשמעותית בתסמינים בחולים עם אורטיקריה כרונית ספונטאנית שלא הגיבו לטיפול בנוגדי-היסטמינים. המחקר בשלב 2 נערך לאורך 52 שבועות וכלל שלב בן 12 שבועות שהיה כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, לאחריו 40 שבועות שלב הארכה בתווית-פתוחה ב-51 מרכזים […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    במאמר שפורסם בכתב העת CHEST מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כשליש מהחולים עם אסתמה אאזנופילית חמורה השיגו ושמרו על הפוגה קלינית עם טיפול ב- Benralizumab (פסנרה) למשך עד שנתיים, עם תוצאות טובות יותר בחולים שלא קיבלו בעבר טיפול ביולוגי, בהשוואה לאלו עם היסטוריה של טיפול ביולוגי. החוקרים השלימו מחקר עולם-אמיתי […]

  • טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine עולה כי טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים במצב קריטי עם חבלת חזה. לא זוהה קשר משמעותי בין טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, דוגמת Ibuprofen ו-Ketorolac, ובין הסיכון לנזק כלייתי חד. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממאגר Medical Information Mart for Intensive […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך