במסגרת כנס חיפ"א האחרון (לכניסה לסיקור הכנס, צוות רפואי בלבד, נא להקליק כאן) הציג פרופ' אשכנזי הרצאה מרתקת במיוחד שכותרתה הייתה: מה למדנו מהשפעת של חורף 2009 ? להרצאה המלאה והמאוד מומלצת לצפייה והאזנה – נא להקליק כאן .

נושאי ההרצאה כללו עדכונים לגבי השפעת ב-2009 מתוך הספרות העדכנית, הנסיון של 2009 מבחינת החיסונים והלקחים לקראת החורף הבא.

במסגרת הגילוי הנאות ציין פרופ' אשכנזי הן את מעורבותו במחקרים שונים של חיסונים והן את העובדה שהוא עצמו חוסן נגד שפעת ב-25 השנים האחרונות…

בתחילת ההרצאה הציג פרופ' אשכנזי את מבנה וירוס השפעת תוך הדגשת הפרמטרים הרלבנטים לחיסונים ותצוגת המחלה.  נתונים של 5 השנים האחרונות בישראל רואים שיש עלייה בתחלואת שפעת  בחודשי החורף בתחלואה, עם דגש על קבוצות גיל של ילדים. כך גם לגבי גרף הפניות לחדרי מיון שאמנם חד פחות אך עדיין ניתן לזהות את העלייה בחודשי החורף.

בהתייחסות כלל עולמית השפעת העונתית פוגעת מידי שנה בכ-1 מיליארד אנשים, ובאופן חמור בכ-3-5 מיליון עם תמותה של כ-300-500 אלף איש.

ב-2009 התמונה הייתה שונה…כפי שמציג פרופ' אשכנזי העלייה בתחלואה החלה עוד לפני החורף עם הופעת "שפעת מקסיקו" . התרחשה למעשה השתנות אנטיגנית בנגיף השפעת H1N1 ושיעור גבוה יותר של האוכלוסיה לא היה מחוסן נגדו וחלה עוד לפני העונה.

השינוי האנטיגני הגדול נגרם משינוי בנשאי הוירוס (כמו חזירים ועופות) ומגע הדוק עם בני אדם שגרם להדבקה. כתוצאה מכך גרף השפעת וה-RSV התהפך בהשוואה לתמונה המוכרת.

התפישה השגויה ששפעת היא מחלה קלה מוכרת לכולם. ב-2009 התפרצות השפעת כפי שהוצגה ב-NEJM מדובר על 59 מיליון חולים בארה"ב, ו-12,000 מקרי תמותה. הדגש הוא שהשכיחות הגבוהה של תחלואה וסיבוכים הייתה הפעם בקרב ילדים.

בישראל, אובחנו כ-10,000 מקרי שפעת, 96 מקרי תמותה שמתוכם 81% היו צעירים מגיל 65, שזה שונה מהתמונה האופיינית של שפעת בשנים קודמות.

קרוב ל-500 ילדים אושפזו עם שפעת, ו-3 מהם נפטרו.

מבחינת מערך החיסונים בשנה האחרונה, כזכור הוזמנו 7 מיל' מנות חיסון כאשר רק 9% מהאוכלוסיה חוסנו. בארה"ב שיעור ההתחסנות הגיע ל-24% .

אשכנזי מציע לבחון את השאלה המטרידה מדוע שיעורי החיסון כה נמוכים ומה ניתן לעשות כדי לשפרם בעתיד ? לשם כך הוא מציע לסקור את החיסונים הקיימים כיום:

•  חיסון נגיף מומת שלם (מאופיין כבעל יותר תופעות לוואי)


•  חיסון מפוצל (פחות תופעות לוואי)


•  חיסון חלקיקי ("נקי" יותר)


•  חיסון חי מוחלש (גורם לכך שהנגיף אינו יכול להתרבות באופן משמעותי) המותאם לזן השפעת העונתי, אשר עבר גם לפורמולציה שמאפשרת מתן בתרסיס לאף.

היתרונות של חיסון זה הם:

– החיסון מגיע באופן ישיר למיקום הטבעי של הנגיף

– הגנה גם מפני נגיף שעובר שינויים קלים ונגיפים נוספים 

– משך פעולה צפוי ארוך יותר

– נוחיות והעדפה של ילדים והורים (במקום זריקה)

השוואה מחקרית של חיסון זה מול החיסון המקובל נעשה לאחרונה , גם בישראל, ונמצא שבקרב ילדים בין 6-71 חודשים היעילות של החיסון בתרסיס הייתה גבוה יותר ב-53%. מימצאים אלה אומתו במחקר גדול יותר שפורסם גם ב-NEJM שהצביעו על יעילות גבוהה יותר של 55% .

החיסון רשום בישראל ומקומות נוספים לילדים מעל גיל שנתיים. נמצא שהציפיות ליתרונות החיסון בתרסיס התאמתו במחקרים שונים.

מאמר חדש שבחן את ההבדלים בין החיסונים מבחינה מולקולרית מצא הבדל בביטוי הגנים בין החיסון המוחלש בתרסיס – שמסביר את היעילות הגבוהה יותר של החיסון בתרסיס.

לדעתו של פרופ' אשכנזי, ניתן היה למנוע כ-80% מתוך 96 מקרי המוות שאירעו השנה בישראל במידה ואלו היו מקבלים את החיסון לשפעת.

פרופ' אשכנזי מתייחס להיענות הירודה לחיסונים ואף לתופעת הפוביה נגד חיסונים, כפי שבא לידי ביטוי דף הגוגל שהוא מציג…גם לתקשורת יש גם תפקיד בהפצת הדיסאינפורמציה והפגיעה בהיענות.

לידע בנושא חיסונים יש חשיבות רבה. סקר ישראלי שנעשה עם רופאי ילדים נמצא שידע רב יותר בנושא שפעת קשור לטיפול מניעתי טוב יותר ולהתחסנות עצמית של הרופאים.

גם רשם (רג'יסטרי) לאומי שנעשה בארץ מצא שקיימים בישראל "כיסי אי התחסנות" שמסבירים התפרצויות של מחלות מידבקות. לשאלה אם מוצדק לחסן ילדים בריאים נגד שפעת עונה פרופ' אשכנזי כך:

• בגיל הצעיר שכיחות השפעת היא הגבוהה ביותר


• כך גם לגבי אישפוזים הקשורים לשפעת (דומה לזה של קשישים..)

במחקר ישראלי שבחן חיסון מול פלציבו נמצא שנטל התחלואה בקרב קבוצת הפלציבו היה כ-31% ב-2001/2 שזהו שיעור בהחלט גבוה.

היבט חשוב נוסף הוא שהילדים הם מפיצי השפעת כיוון שהם חולים ראשונים ומדביקים את שאר המשפחה, כפי שנמצא במחקר יפני שהוצג ב-JAMA .

המסקנות לקראת החורף הקרוב :

 לפי ה-WHO הדגשים הם:

– נמצא שיש יכולת סבירה לפתח חיסון לשפעת מגפתית בזמן קצר של מס' חודשים.

– דרוש שיתוף פעולה עם התקשורת

– דרוש שיתוף פעולה בין מדינות

ה-CDC הגיעו למסקנה שעד כה ההמלצות לחיסון היו מסובכות (למרות שהן כיסו 83% מהאוכלוסיה)  מידי ולכן ההמלצה כעת היא לחסן את כל האוכלוסיה ללא יוצא מו הכלל.

פרופ' אשכנזי עצמו מציע להגביר את אמון הרופאים והציבור בחיסונים, להיות פרואקטיבים, להגיב תקשורתית מהר ובאמצעות אינטרנט וכד' . המסרים צריכים להיות ברורים ופשוטים (כלקח מסיפור האדג'ובנט למשל שגרם לבלבול רב בציבור…) , הגברת ידע של רופאים ושת"פ עם גורמים מוסדיים ותעשייה, והתייעלות בהיבטים מנהליים ולוגיסטיים.

להרצאה המלאה –  לצפייה והאזנה – נא להקליק כאן