Flu

הנחיות חדשות מטעם ה-IDSA בנושא בדיקות וטיפול לשפעת (Clin Inf Dis)

שפעת

הנחיות קליניות עדכניות מטעם ה-IDSA (Infectious Diseases Society of America) בנושא שפעת עונתית תומכות בבדיקות אבחנתיות מהירות, על-בסיס בדיקות מולקולאריות מהירות ומדויקות יותר, לצד טיפול וטיפול מונע בתרופות אנטי-ויראליות בנשים הרות ואחרים בסיכון לסיבוכי שפעת. ההנחיות החדשות פורסמו בכתב העת Clinical Infectious Diseases ומהוות עדכון להנחיות קודמות מטעם הארגון, אשר פורסמו בשנת 2009.

מאז ההנחיות הקודמות פותחו בדיקות אבחנתיות מולקולאריות ומהירות, זוהו גורמי סיכון חדשים לתחלואה חמורה והטיפול ב-Peramivir אושר לשימוש ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

בחולים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת אשר נדרשים לאשפוז בשל תסמיני שפעת יש להשלים בדיקות בהקדם והתחלת טיפול אנטי-ויראלי במהירות ללא המתנה לתוצאות בדיקות מולקולאריות. בחולים אמבולטוריים, אשר מוגדרים כחולים בסיכון גבוה עם אבחנה של שפעת גם מומלץ טיפול אנטי-ויראלי מוקדם ככל הניתן.

באלו שאינם בסיכון גבוה לסיבוכים מומלץ טיפול אנטי-ויראלי בתוך יומיים מהופעת התסמינים; עם זאת, באלו בסיכון גבוה יש להתחיל בטיפול אנטי-ויראלי במידה וסובלים מתסמיני המחלה במשך למעלה מיומיים.

באשר לבדיקות אבחנתיות, ההנחיות תומכות בבדיקות המולקולאריות החדשות והמדויקות יותר, המספקות תוצאות בתוך 15-60 דקות, במקום בדיקות מהירה לאבחנת שפעת, המספקות תוצאות מהירות, אך עשויות לספק תוצאות שליליות-שגויות בלפחות 30% מהחולים האמבולטוריים עם שפעת.

קבוצות חולים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת כוללות נשים הרות ואלו שילדו בתוך שבועיים; חולים עם השמנה קיצונית (מדד מסת גוף של מעל 40 ק”ג למטר בריבוע); ילדים מתחת לגיל 5 שנים, בפרט אלו מתחת לגיל שנתיים; אלו בגילאי 65 שנים ומעלה; חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת כתוצאה ממחלה או טיפול תרופתי; חולים עם מחלות כרוניות דוגמת אסתמה, הפרעות נוירולוגיות או הפרעות נוירו-התפתחותיות; מחלת לב או ריאה, מחלות של הכליות, הכבד או מחלות מטבוליות; אלו השוהים בבתי אבות ומוסדות טיפול ארוך-טווח.

בחולים מדוכאי חיסון, דוגמת מושתלי ריאה או חולים לאחר השתלת מח  עצם, קיים סיכון גבוה יותר להתפתחות דלקת ריאות ויראלית על-רקע שפעת וזיהום נלווה בחיידק או פטריה; לפיכך, על הצוות המטפל לכלול מומחה למחלות זיהומיות בעל ניסיון בטיפול במחלות זיהומיות במושתלים, במידת האפשר.

Clin Inf Dis. Published online December 19, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין עדות לקשר בין חיסונים כנגד קורונה ובין הסיכון לדחיית שתל קרנית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם דיווחים אנקדוטיים אודות מקרים של דחיית שתל לאחר חיסון כנגד קורונה או זיהומים אחרים, בעקבותיהם עלה חשש כי גירוי מערכת […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה