FMF

החיסון כנגד קורונה של חברת פייזר בטוח לשימוש בחולים עם קדחת ים תיכונית (Rheumatology)

קורונה

במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מישראל בראשות דר’ אילן בן צבי, מנהל מחלקה פנימית ו’ במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מהן עולה כי החיסון של חברת פייזר כנגד COVID-19 בטוח לשימוש בחולים עם קדחת ים תיכונית (Familial Mediterranean Fever).  עוד עולה מהנתונים כי בחולים עם FMF יכולים לקבל את החיסון בהתאם להנחיות הזמינות לאוכלוסייה הכללית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות לקשר אפשרי בין חיסון כנגד COVID-19 ובין התלקחויות מחלה אוטואימונית או הופעה חדשה של מגוון ביטויים אוטו-דלקתיים, דוגמת פריקרדיטיס ומיוקרדיטיס. תופעות אלו עוררו חשש מפני בטיחות חיסונים המבוססים על רנ”א שליח לחולים עם מחלות אוטו-דלקתיות, כאשר החיסון עלול לעורר התקף או להוביל לשכיחות גבוהה של תופעות לוואי.

להערכת הבטיחות של חיסונים מבוססי רנ”א שליח בחולים עם FMF השלימו החוקרים מחקר רטרוספקטיבי בו חולים במחלה גויסו באקראי. מבין 1,136 רשומות רפואיות של חולים עם חשד לאבחנה, 478 חולים ענו על קריטריוני האבחנה והיו בגילאי 18 שנים ומעלה. מבין אלו, 273 חולים שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון הוזמנו לקחת חלק במחקר. בסיכומו של דבר, 95% מהמשתתפים קיבלו שתי מנות חיסון של חברת פייזר ו-4.7% קיבלו מנה אחת.

החוקרים השלימו ראיונות טלפוניים עם המשתתפים ואספו נתונים אודות התלקחות המחלה לאחר החיסון ותופעות לוואי שאירעו תוך חודש מהחיסון. המשתתפים נשאלו אודות אירועים חריגים ספציפיים לאחר החיסון, כולל צורך בהערכה רפואית בשל התלקחויות ושינויים בטיפול במחלה.

מהנתונים עולה כי שיעור האירועים החריגים המקומיים היה דומה בין המנה הראשונה והשנייה. אירועים סיסטמיים היו נפוצים יותר משמעותית לאחר המנה השנייה, בהשוואה לשיעור האירועים לאחר המנה הראשונה (50.4% לעומת 26%, p<0.05). באופן ספציפי, עייפות (18% לעומת 38%), כאבי שרירים (12% לעומת 27%) וחום (8% לעומת 17%) היו כולם נפוצים יותר לאחר המנה השנייה.

החוקרים מדווחים כי 68 חולים דיווחו על התקף FMF בחודש שלאחר החיסון, ללא הבדל משמעותי בשיעור ההתקפים בין המנה הראשונה והשנייה. האזורים הנפוצים ביותר להתלקחות היו הבטן והמפרקים. לא תועדו מקרים מדווחים של פריקרדיטיס. שמונה חולים שחוו התקף פנו להערכה רפואית דחופה, כאשר שישה נדרשו לאשפוז ושבעה נדרשו להגברת מינון קולכיצין.

החוקרים מסכמים וכתבים כי ממצאי המחקר מעידים כי החיסון בטוח בחולים עם FMF. נתונים אלו מספקים בסיס להמלצה על מתן חיסונים המבוססים על רנ”א שליח לחולי FMF, בהתאם להנחיות המקומיות לכלל האוכלוסייה.

Rheumatology 2022

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי ותסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר התחלת טיפול סיסטמי, בהשוואה לחולים עם המחלה הריאומטית וללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון קלים בלבד, כך על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של […]

  • ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology עולה כי ללופוס עורי השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים, באופן בלתי-תלוי ומצטבר בחולים עם SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), עם עליה בדיווחים אודות הפרעות בבריאות הנפשית ומוגבלות חברתית. במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של אבחנה של לופוס עורי על […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור התוויה חדשה ל- Upadacitinib (רינבוק) כטיפול במבוגרים עם אבחנה של GCA (או Giant Cell Arteritis). האישור הנוכחי מספק אפשרות טיפול חליפית לחלים עם GCA ומאפשר הפחתת מינון סטרואידים והשגת הפוגה במחלה. בעקבות האישור הנוכחי, Upadacitinib הינו מעכב JAK (או Janus Kinase) פומי הראשון המאושר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך