Fractures

השוואה בין גיבוס מעל המרפק ותחת המרפק עבור שברי אמה מטאפיזריים בילדים/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

המאמר הבא פורסם במדור העוסק ב”רפואה מבוססת ראיות” ( Evidene Based Medicine ) בירחון העוסק בכירורגיה של כף היד

תיאור מקרה: ילד בן 6 שנים מתקבל למיון אורטופדי לאחר נפילה. בבדיקה עיוות ברור של האמה הרחיקנית, השבר סגור ואין פגיעה עצבית או וסקולרית. בצילום שבר בתזוזה מלאה בעמדת אנגולציה וולרית. תחת הרדמה מבוצעת החזרה סגורה. בה מתקבלת עמדה טובה.

השאלה הנשאלת: האם לגבס מעל או מתחת למרפק?

הדעה המקובלת: שברים במטאפיזה הרחיקנית באמה בילדים מטופלים בהחזרה סגורה וגבס. יכולת הרה-מודולוציה הגבוהה בגיל זה וקירבת השבר ללוחית הצמיחה, מאפשרות קבלת עמדות שאינן אנטומיות. הגיבוס המקובל בעבר היה מעל המרפק, על מנת להגביל תנועות כיפוף ויישור של המרפק וסיבוב של האמה ובכך לצמצם כוחות עיוות של שרירי האמה. בשנים האחרונות פורסמו עבודות לפיהן ניתן לשמר את עמדת השבר גם בעזרת גבס קצר ובכך להקל על התפקוד היומיומי של הילד בתקופת הגיבוס.

מחקרים בנושא: בעבודה בה נסקרו 300 שברי אמה לאחר החזרה סגורה וגיבוס, אובחנה תזוזה בעמדת השבר, שחייבה טיפול נוסף ב22 שברים. רוב השברים היו דיאפיזריים של הרדיוס והאולנא עם תזוזה ראשונית ניכרת. במחקר אחר בו בוצעה חלוקה אקראית של המטופלים לגיבוס מעל או מתחת למרפק, לא נמצא הבדל משמעותי במספר המקרים, בהם חלה תזוזה בשתי עצמות האמה, כאשר בעמדה שהושגה היה עיוות מסוים. במאמר זה ההתוויות להחזרה סגורה חוזרת לגבי שברי רדיוס בלבד היו בין השאר, אנגולציה בצילום צדדי מעל 25 מעלות או מעל 10 מעלות בצילום ישר או חוסר מגע של מעל מחצית משטח עצם הרדיוס באחד ממנחי הצילום. לגבי שברי אולנא ההתוויות להחזרה חוזרת היו אנגולציה מעל 10 מעלות באחד ממנחי הצילום או מגע בין שני חלקי השבר של פחות מרבע משטח עצם האולנא. בשברים של שתי עצמות האמה ההתוויה להחזרה סגורה היתה אנגולציה בת 10 מעלות באחד ממנחי הצילום או מגע פחות מרבע בין שני חלקי השבר. בעבודה נוספת חולקו אקראית 113 מטופלים לטיפול בגבס ארוך או קצר. גם בעבודה זו לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בעמדת העצמות לאחר חיבורן, אבל נדרשו יותר החזרות חוזרות בקרב הקבוצה שגובסה מעל המרפק (9 החזרות חוזרת בקרב 60 מטופלים) לעומת הקבוצה שטופלה בגבס קצר (2 מ 53). בקרב המטופלים בגבס ארוך בלטו יותר אי הנוחות בתפקוד היומיומי ונוקשות חולפת של המרפק. במאמר פרוספקטיבי אקראי נוסף לא נמצא בין 42 ילדים שטופלו בגבס ארוך לעומת 43 שטופלו בגבס קצר, מבחינת מספר המקרים בהם נדרשה החזרה חוזרת. במטופלים בגבס ארוך בלטו יותר ימי היעדרות מבית הספר וכן יותר מקרים בהם היה צורך בחיזוק הגבס. עבודה פרוספקטיבית נוספת בה השוו בין 31 שברים מטאפיזריים בתזוזה מינימלית שטופלו בגבס ארוך, ל 25 שטופלו בגבס תחת המרפק, נמצא כי תזוזה התרחשה בכפליים מהמקרים שטופלו בגבס ארוך(5 לעומת 10).

מגבלות המחקרים השונים: בחלק מהמאמרים  מידת התזוזה הייתה ניכרת ובאחרים מועטה. בחלקם אקראיות החלוקה לאחת הקבוצות הגיבוס הייתה חלקית בלבד. בחלק מהמאמרים לא הוגדר מהי עמדת החזרה מספקת. כמו כן החוקרים השתמשו בקריטריונים שונים להחלטה על החזרה חוזרת.

הטיפול המומלץ במקרה המוצג: החוקרים מסיקים כי הטיפול בגבס קצר לאחר ביצוע החזרה סגורה, הוא הטיפול המומלץ בשבר אמה מטאפיזרי דיסטלי המערב את עצמות הרדיוס והאולנא. המעקב הכולל צילומים יבוצע שבוע ושבועיים לאחר ההחזרה. הקיבוע יהיה ל 6 שבועות סך הכל. במקרה של שינוי בעמדת השבר המתבטא בצילומים באנגולציה מעל 10 מעלות מהעמדה שהושגה לאחר ההחזרה הראשונית או מגע של פחות מ 25% בין שני חלקי השבר באחת מהעצמות המעורבות, יש לבצע החזרה חוזרת.

Schreck MJ. Hammert JC. Comparison of Above- and Below-Elbow Casting

for Pediatric Distal Metaphyseal Forearm Fractures.   J Hand Surg Am. (2014) 39;2:347-49

הערות העורך: בשבוע האחרון התייעצה עמי אמא לילד בן 8 שנים, פיזיותיפריסטית במקצועה, אשר בנה נחבל באמה. במרפאה בה טופל,אובחן שבר מסוג ענף ירוק ללא תזוזה בעצמות הרדיוס והאולנא. השבר קובע בעמדה טובה, ללא צורך בהחזרה, בגבס מעל המרפק.

לאחר שהרגעתי את חששותיה מפני סיבוכים אפשריים של השבר, באומרי כי השבר יציב ולמעשה נטול סיבוכים משמעותיים, תהתה ובצדק רב מדוע גובס מעל המרפק. 

המאמר הנ”ל מספק תשובה ברורה. אם בשברים בהם בוצעה החזרה סגורה והושגה עמדה טובה, מומלץ לבצע גבס קצר עד המרפק, אין ספק כי בשבר יציב בעמדה טובה, בו לא היה צורך בהחזרה בכלל, אין שום סיבה לקיבוע בגבס ארוך. חיוך של אושר והבעת הקלה עיטרו את פני של הילד ואימו עת החלפתי את הגבס הישן הארוך בגבס קצר עד המרפק.     

             

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מלוות בשכיחות נמוכה יותר של אוסטיאוארתריטיס של הברך בבדיקות הדמיה וסיכון מופחת לכאב ברכיים כרוני בנשים אך לא בגברים, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה, שפורסמו בכתב העת Osteoarthritis and Cartilage. החוקרים השלימו את המחקר להערכת הקשר בין רמות טסטוסטרון כולל וחופשי ובין הימצאות והיארעות אוסטיאוארתריטיס הדמייתי של הברך והימצאות כאב […]

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

  • האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי ירידה במשקל בעזרת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת ירך עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים אך תרופות אלו עלולות להוביל לעליה בסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר בין טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון […]

  • ניתוח קטרקט עשוי לסייע במניעת נפילות ושברים

    ניתוח קטרקט עשוי לסייע במניעת נפילות ושברים

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניתוח קטרקט עם הכנסת עדשה תוך-עינית מלווה בסיכון מופחת לנפילות, שברים ודימום תוך-גולגולתי במבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתוני מאגר TriNetX וכלל נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות של 64 מרכזים רפואיים בארצות […]

  • טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    בחולים עם פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת, טיפול במעכבי IL-17A, בפרט Secukinumab, מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בהשוואה לטיפול ב-Apremilast, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics. המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות חולים תחת מגוון תכניות ביטוח רפואי בארצות הברית ונועד לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי IL-17A ובין […]

  • תרגילי חיזוק ואימוני יוגה עשויים להקל באופן דומה על כאבי ברכיים משנית לאוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    תרגילי חיזוק ואימוני יוגה עשויים להקל באופן דומה על כאבי ברכיים משנית לאוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    תרגילי חיזוק ואימוני יוגה הובילו שניהם להקלה בכאבי ברכיים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך לאורך 12 שבועות, ללא הבדלים משמעותיים בין שתי ההתערבויות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. לאורך 24 שבועות, אימוני יוגה הובילו לשיפור מתון בתפקוד ואיכות החיים של החולים. המחקר האקראי נערך במרכז יחיד בטזמניה, אוסטרליה, והשווה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך