גלאוקומה היא הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך בעולם כולו, והיא צפויה לפגוע ב- 111.8 מיליון אנשים עד 2040. כיון שגלאוקומה היא מחלה בלתי הפיכה, אבחון מוקדם, טיפול מתאים ומעקב זהיר לגילוי שינויים הם המפתח למניעת הידרדרות ועיוורון. בדיקות שדה ראייה ו- OCT הינם אמצעים חיוניים להערכת גלאוקומה, אך לכל אחד מהם מגבלות משלו. שדה הראייה בודק באופן ישיר תפקוד, אך הבדיקה הינה סובייקטיבית, גוזלת זמן, ובעלת הדירות נמוכה. בדיקת OCT מודדת את שכבת עצבי הראייה ברשתית הפריפפילרית ואת קומפלקס תאי הגנגליון במקולה. היא מספקת הערכה אובייקטיבית יותר של אנומליות מבניות בגלאוקומה. הראו ש- OCT מאפשר לזהות היטב גלאוקומה פרימטרית והוא רגיש יותר מאשר שדה ראייה בזיהוי נטייה להידרדרות בשלבים הראשונים של גלאוקומה. אולם, גם למדדים המבניים של ה- OCT יש מגבלות: הם רגישים במידה בינונית בלבד בזיהוי גלאוקומה בשלביה הראשונים, אין להם התאמה טובה עם המדדים של שדות הראייה, ובשלבים מאוחרים של גלאוקומה, המדדים המבניים מגיעים לערכים הנמוכים שלהם והם מפסיקים להיות אמצעי אמין לאיתור הידרדרות של גלאוקומה. אי לכך יש צורך בטכנולוגיה חדשה אשר תתגבר על המגבלות של שדה הראייה ושל בדיקת OCT, וכך אולי תשפר את יכולת ההערכה הקלינית של גלאוקומה.

OCT angiography ,OCTA, הינה טכניקת הדמיה לא חודרנית אשר מאפשרת זיהוי של תנועת הדם עד לרמת הקפילרות. השתמשו כבר ב- OCTA כדי לזהות ירידה בפרפוזיה בעצב הראייה, ברשתית הפריפפילרית, ובמקולה. מדדים של OCTA  כמו צפיפות כלי הדם ואינדקס הזרימה נמצאו כבעלי דיוק אבחנתי טוב עבור גלאוקומה, ועם התאמה טובה למדדים של שדה הראייה. מדדי OCTA אלה שתוארו בעבר, הינם רגישים להפחתת דיפוזיה כללית ואזורית, אך לא מתאימים לזיהוי איבוד פוקלי. ניסיון קודם בבחינת שדות ראייה ו- OCT מבני לימד שבדיקה של איבוד פוקלי עשוי לספק מידע משלים בעל חשיבות עבור הערכת גלאוקומה. הנזק הגלאוקומטוטי המוקדם, לעיתים קרובות מתרכז באזור קטן בצורה אופיינית, ולכן מפה של נזקים פוקליים עשויה לאפשר גילוי מוקדם של גלאוקומה ולעזור באבחנה מבדלת ממצבים אחרים כמו ירוד, קוצר ראייה, ומחלות רשתית. בחינה של איבוד פוקלי  ב- OCT הינו בעל משמעות רבה במיוחד בניבוי הדרדרות הגלאוקומה בעתיד. בגלל סיבות אלה רצוי לפתח שיטות לבחינת פרפוזיה לוקלית ב- OCTA. במחקר הנוכחי פותח אלגוריתם חדש לעיבוד תמונות של OCTA במטרה למפות ולאמוד פגיעות פוקליות בפרפוזיה של הרשתית הקשורות לגלאוקומה. המדדים לפרפוזיה פוקלית נבדקו במחקר קטן על נבדקים עם גלאוקומה ועל נבדקים בריאים.

החוקרים היו ממחלקת העיניים של Casey Eye Institute של האוניברסיטה לבריאות ומדע של אורגון בפורטלנד. המטרה הוגדרה כמדידה של אזורים עם פרפוזיה נמוכה ואיבוד פרפוזיה פוקלי ברשתית הפריפפילרית בעזרת OCTA בגלאוקומה. המחקר היה הסתכלותי observational ופרוספקטיבי. נכללו במחקר 47 חולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ו- 36 משתתפים בריאים. אחת מהעיניים של כל משתתף נסרקה באמצעות OCTA שכוון לדיסקה. צולם אנגיוגרם En face של הפלקסוס של שכבת סיבי העצב. באמצעות תוכנה שפותחה במיוחד, הופקה מפה של הצפיפות הקפילרית על ידי חישוב יחס השטח שתפוס על ידי פיקסלים המציינים זרימת דם. מדד (LPA)low perfusion area  הינו של השטח המצטבר, ומדד ה- focal perfusion loss (FPL) הוא של אחוז איבוד הצפיפות הקפילרית בהשוואה לממוצע הנורמלי.  התוצאים היו מדדי ה- LPA וה-FPL  באזור הפריפפילרי.
נמצא שמבין החולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ל – 3 היה מצב שהוגדר כגלאוקומה פרה-פרימטרית preperimetric glaucoma, ול- 44 הייתה גלאוקומה פרימטרית. ממוצע LPA היה 3.4 מילימטר רבוע בחולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ו- 0.11  מילימטר רבוע בבריאים. ממוצע ה- FPL  היה 21.8 אחוז בחולי גלאוקומה פתוחת זווית ו- 0.3 אחוזים בנורמליים. ההבדלים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית. דיוק האבחנה היה גבוה עבור שני המדדים, עם רגישות, ספציפיות והדירות גבוהים. למדד ה- FPL הייתה התאמה מצוינת עם תוצאות שדות הראייה. התאמה זו הייתה גבוהה יותר מאשר זו שבין עובי שכבת סיבי העצב NFL לבין שדות הראייה. מסקנת החוקרים הייתה שמפת הפרפוזיה הנמוכה והמדדים של LPA  ו- FPL מאפשרים לאתר את המיקום ואת החומרה של נזק גלאוקומטוטי פוקלי בהתאמה טובה לשדות הראייה.

Chen A, Liu L, Wang J, Zang P, Edmunds B, Lombardi L, Davis E, Morrison JC, Jia Y, Huang D
Measuring Glaucomatous Focal Perfusion Loss in the Peripapillary Retina Using
OCT Angiography
Ophthalmology 2020;127:484-491