מחקר חלוצי שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב חושף כי התקרחות על רקע מחלה או טיפול רפואי איננה רק בעיה אסתטית, אלא גם בעלת השלכות בריאותיות, נפשיות וחברתיות. ממצאי המחקר, שאף זכה בפרס ג’ון גולדסמית כמחקר פורץ דרך, פורסמו בכתבי העת Israel Journal of Health Policy Research ו-International Journal of Environmental Research and Public Health.
עבודת הדוקטורט של ד”ר ליאת הופר מהמחלקה לעבודה סוציאלית והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הציפה לראשונה את קיומם של הבדלים מגדריים בהשלכות הבריאותיות והנפשיות של התקרחות, כתוצאה מהקרנות כנגד מחלת הגזזת.
ממצאי המחקר מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של מיגרנות, ייתר לחץ דם, סרטן, דיכאון, ניסיונות אובדניים, נטילת תרופות פסיכיאטריות וגירושין בקרב מטופלי הגזזת, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. המחקר מצביע על הבדלים מגדריים בקרב מטופלי הגזזת בשיעור הדיווח על מיגרנות, ייתר לחץ דם, דיכאון, חרדה והימנעות חברתית, חשיפה לאלימות מילולית וגופנית, והערכה עצמית נמוכה, כאשר שכיחותן של תופעות אלה גבוהה יותר בקרב נשים.
בנוסף, המחקר השווה את המצב הבריאותי והפסיכו-סוציאלי של מטופלי הגזזת לזה של חולי אלופציה טוטאליס. מדגם המחקר כלל שתי קבוצות המאופיינות ברמת התקרחות גבוהה. 322 גברים ונשים שהוכרו על ידי ועדות הגזזת בין השנים 2015-1995 כסובלים מהתקרחות כתוצאה מהקרנות נגד המחלה וכן, 41 נשים וגברים חולי אלופציה טוטאליס המתמודדים עם התקרחות בקרקפת הראש.
בהשוואה בין חולי הגזזת לחולי אלופציה טוטאליס נמצאו שיעורים גבוהים יותר של מיגרנה, דיכאון, וחשיפה לאלימות מילולית על רקע ההתקרחות בקרב מטופלי הגזזת. יחד עם זאת, בפיקוח על משתני רקע ומאפיינים פסיכו-סוציאליים לא נמצא הבדל בין שתי קבוצות החולים הללו בסיכון לדיכאון. דבר המלמד על היות ההתקרחות, ללא קשר לנסיבות היווצרותה, גורם סיכון משמעותי לדיכאון.
“זהו תחום חדש לחלוטין של מחקר ויש לו מגוון גדול של השלכות מדיניות חשובות”, אמרה ד”ר הופר. “קרחת אינה רק עניין אסתטי אלא נושא בעל משמעות רפואית ונפשית עמוקה שעל המערכת הרפואית והטיפולית להיות מודעת אליו ולתת את המענה המספק לטובת התמודדות טובה יותר של החולים”.
“התקרחות הנגרמת מטיפול רפואי או כתוצאה ממחלה משפיעה על גברים ונשים בדרכים שונות. בפיתוח שירותים והתערבויות מותאמים לאוכלוסייה זו, קובעי המדיניות בתחום הבריאות צריכים לקחת בחשבון הן את הצרכים המשותפים והן את הצרכים הייחודיים של הגברים והנשים”, סיכמה.
מחקר זה זכה בפרס הזיכרון ע”ש ג’ון גולדסמית עבור מחקר פורץ דרך.
מנחות המחקר: פרופ’ שפרה שורץ מהפקולטה למדעי הבריאות, המחלקה לחינוך רפואי באוניברסיטת בן- גוריון בנגב, פרופ’ דורית סגל אנגלצ’ין וד”ר נטע אחדות בר שדה מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!