מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית ביד וסינוביטיס שזוהתה ב-MRI, אשר נטלו מתוטרקסט (MTX) 20 מ”ג מדי שבוע במשך תקופה של 6 חודשים היו בעלי הפחתה משמעותית ובעלת משמעות קלינית בכאב ובנוקשות בהשוואה לאלו שקיבלו פלצבו, כך עולה ממחקר שפורסם ב-The Lancet.
מטופלים שהוקצו אקראית ל-MTX נטלו 10 מ”ג פומית במשך 4 השבועות הראשונים ולאחר מכן עלו ל-20 מ”ג בשאר תקופת הניסוי, כשההבדלים בתוצא העיקרי של כאב שנמדד על ידי סולם אנלוגי חזותי (VAS) הפכו לראשונה למשמעותיים בהשוואה לפלסבו לאחר 3 חודשים.
בעוד שדלקת מפרקים ניוונית מסווגת באופן מסורתי כתהליך לא דלקתי, ידוע שיש חולים שיש להם פנוטיפ קליני המאופיין בנפיחות במפרקים (סינוביטיס) ואחרים המפתחים מחלה ארוזיבית. MTX הוא אחד הטיפולים הנפוצים ביותר לדלקת מפרקים דלקתית וטיפול סטנדרטי לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (RA). מחקרים קודמים בטיפול במתוטרקסט הראו חוסר יעילות ב-OA של היד, אך ייתכן שזה היה קשור לשימוש במינון נמוך, כוח סטטיסטי ירוד עקב גודל מדגם קטן ואי התמקדות בפנוטיפ הדלקתי הספציפי.
מחברת המחקר ציינה כי “הבחירה במתוטרקסט לניסוי זה הייתה מכוונת. שקלנו את הראיות והחלטנו לבדוק מתוטרקסט מכיוון שאנו יודעים שהוא יעיל בדלקת מפרקים דלקתית, ואופן הפעולה שלו רחב יותר מתרופות אנטי-TNF סלקטיביות יותר אשר נכשלו בעבר. היא הוסיפה כי “הניסוי האקראי המבוקר היחיד הקודם לטיפול ב-MTX בדק מינון של 10 מ”ג לשבוע, במקום מינון של 20 מ”ג לשבוע שנבדק במחקר”.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!