הערכת גורמי סיכון לדמם תת-עכבישי אקוטי לאחר ניתוח עמוד-שדרה (World Neurosurg)

במאמר שפורסם בכתב העת World Neurosurgery מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמים העשויים לנבא סיכון מוגבר לדימום תת-עכבישי אקוטי בחולים לאחר ניתוח עמוד-שדרה, כולל דלף נוזל שדרה מהיר עקב קרע של השק הדוראלי, ניקוז מהיר של נוזל שדרה לאחר ניתוח ויתר לחץ דם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דימום תת-עכבישי הינו סיבוך נדיר משנית לדלף נוזל שדרה במהלך ניתוח עמוד-שדרה, אך הגורם הספציפי לדימום עדיין אינו מובן היטב. כעת הם בחנו מרקים של דימום תת-עכבישי חד לאחר ניתוח עמוד-שדרה במטרה לזהות גורמי סיכון אפשריים לדימום.

מדגם המחקר כלל 441 חולים עם דלף נוזל שדרה שעברו ניתוח עמוד-שדרה בין השנים 2011 עד 2020 , כולל 23 חולים עם אבחנה של דימום תת-עכבישי ו-418 חולים ללא עדות לדימום תת-עכבישי. מהנתונים עולה כי שיעורי היארעות דלף נוזל שדרה במהלך ניתוח עמוד-שדרה עמדו על 3.04% ושיעורי היארעות דימום תת-עכבישי במהלך ניתוח עמדו על 0.16%.

בקבוצת החולים עם דימום תת-עכבישי, ב-17 חולים (73.9%) היה ידוע על יתר לחץ דם טרם הניתוח, ב-3 חולים (13%) היה ידוע על סוכרת. היקף דלף נוזל שדרה תוך-ניתוחי עמד על 118.4 מ”ל וקצב ניקוז הנוזל לאחר-ניתוח עמד על 15.4 מ”ל/שעה.

בהשוואה לחולים עם דימום תת-עכבישי, בזרוע הביקורת דווח על יתר לחץ דם ב-123 חולים (29.4%) וב-40 חולים (9.6%) היה ידוע על סוכרת. נפח דלף נוזל שדרה מהלך הניתוח עמד על 76.3 מ”ל וקצב הניקוז לאחר-ניתוח עמד על 9.7 מ”ל/שעה.

מניתוח סטטיסטי עלה כי יתר לחץ דם, דלף נוזל שדרה תוך-ניתוחי ומהירות ניקוז רציף של נוזל שדרה עשויים כולם להשפיע על הסיכון לדימום תת-עכבישי לאחר ניתוח עמוד-שדרה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שלושה גורמי סיכון אפשריים להתפתחות דימום תת-עכבישי בחולים לאחר ניתוח עמוד-שדרה, כולל יתר לחץ דם, קרע שק דוראלי וניקוז מהיר של נוזל שדרה לאחר הניתוח.

World Neurosurg, Dec 29, 2021

אינדיקציות: Bleeding, Intensive Care, Neurosurgery
קטגוריות: חדשות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה לבטל

יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

אופטיון במחקרים קליניים, ראיון עם פרופ' רחלי גרוסמן
לפניכם ראיון עם פרופ’ רחלי גרוסמן, סגנית מנהלת המחלקה הנוירוכירורגית במרכז רפואי תל-אביב, על תוצאות מחקרים קליניים שבדקו את השפעת הטיפול בטכנולוגיית אופטיון.
מתן תוך-ורידי של ויטמין C מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה במבוגרים עם אלח-דם ביחידות טיפול נמרץ (N Engl J Med)
במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במבוגרים עם אלח-דם תחת טיפול בוזופרסורים ביחידות טיפול נמרץ, מתן טיפול תוך-ורידי בוויטמין C מלווה בסיכון מוגבר לתמותה או פגיעה ממושכת בתפקוד איברים לאחר 28 ימים, בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת […]
טיפול ב-Remdesivir משפר את סיכויי ההישרדות של חולים עם COVID-19 תחת טיפול בחמצן (Sci Rep)
במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים מאושפזים עם COVID-19 הנדרשים לתוספת חמצן, מתן טיפול ב-Remdesivir (וקלורי) לעומת הטיפול התומך הטוב ביותר עשוי להביא להפחתת שיעורי התמותה, שיפור ההתאוששות והצורך בתמיכת חמצן. במסגרת מטה האנליזה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של Remdesivir בחולים מאושפזים […]
חשיבות חידוש טיפול נוגד-קרישה לאחר דימום תוך-גולגולתי בחולים עם פרפור פרוזדורים (Int J Cardiol Heart Vasc)
בחולים עם פרפור פרוזדורים ישנה חשיבות רבה לחידוש טיפול נוגד-קרישה ונוגד-טסיות לאחר דימום תוך-גולגולתי לאור עדויות המצביעות על הפחתת הסיכון לאירועים תרומבוטיים חמורים ואירועי דמם חמורים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology: Heart & Vasculature. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן טיפול נוגד-קרישה לאחר דימום תוך-גולגולתי מעלה מספר שאלות קליניות. […]
טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מפחית את הסיכון לקרע מפרצת תוך-גולגולתית בחולים עם יתר לחץ דם (Hypertension)
הטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מלווה בירידה משמעותית בסיכון לקרע מפרצת תוך-גולגולתית בחולים עם יתר לחץ דם, זאת ללא תלות באיזון לחץ הדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות קודמות תמכו בחשיבות ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בפתוגנזה של קרע מפרצת תוך-גולגולתית. עם זאת, לא ברור אם מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון […]
הנחיות חדשות לניהול דימום תוך מוחי ספונטני (Stroke)
מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק ההנחיות המעודכנות של איגוד הלב האמריקני (AHA) ואיגוד השבץ האמריקני (ASA) לניהול דימום תוך מוחי (ICH) שפורסמו בכתב העת Stroke מראות כי אסטרטגיות רבות הנחשבות כטיפול סטנדרטי אינן יעילות כפי שהוערכו בעבר ואינן מומלצות עוד. בין העדכונים המרכזיים ניתן למצוא שינויים במספר טיפולים ותיקים עבור חולים […]
איזון גליקמי ירוד בחולים עם סוכרת מסוג 2 מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 (מתוך Diabetes Care)
במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במדגם חולים עם סוכרת מסוג 2 וזיהום בנגיף הקורונה, עליה בריכוז המוגלובין מסוכרר לוותה בעליה בסיכון לאשפוז בבית חולים, לצד עליה בסיכון להנשמה פולשנית או תמותה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין המוגלובין מסוכרר ובין סיבוכי COVID-19 בחולים […]
תרומבוליזה בחולים הנוטלים DOACs בטוחה לטיפול בשבץ מוחי (ESOC 2022)
מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק מחקר חדש שפורסם בוועידת ארגון השבץ האירופי (ESOC) 2022 הראה כי תרומבוליזה תוך ורידית (IVT) לטיפול בשבץ מוחי חריף נראית בטוחה עבור חולים שקיבלו לאחרונה טיפול נוגד קרישה פומי ישיר (DOAC), מה שגרם לחוקרים לתהות האם יש לעדכן את ההנחיות המגבילות את השימוש בו. החוקרים מצאו […]
מכשיר חדש לגירוי חוט השדרה מדגים תוצאות מעודדות בטיפול בנוירופתיה סוכרתית (AACE annual meeting 2022)
מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק נתונים חדשים שהוצגו במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה קלינית, הראו כי לאחר 18 חודשי טיפול במכשיר מושתל לגירוי חוט שדרה של 10 קילו-הרץ (Nevro) מתקיימת הקלה מתמשכת בתסמיני נוירופתיה סוכרתית כואבת בחולים העמידים לטיפול רפואי קונבנציונלי. מכשיר ה-10 קילו-הרץ, הנקרא HFX, המוכנס בהשתלה אפידורלית זעיר […]