Hepatitis C

האם הפרעות מוטוריות בילדים מעידות על הפרעות פסיכיאטריות חמורות? (מתוך כנס SIRS)

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-Congress of the Schizophrenia International Research Society עולה כי בעיות מוטוריות בילדים עשויות לבשר על מחלות פסיכיאטריות חמורות.

במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים אודות תפקוד מוטורי של משתתפים במחקר ABCD (Adolescent Brain Cognitive Development Study), אשר כלל 10,835 ילדים בגילאי 9-11 שנים מ-21 אתרים ברחבי ארצות הברית.

החוקרים מדווחים כי 27.6% מכלל הילדים דיווחו על לפחות סימן מוטורי אחד; כ-3% דיווחו על שניים סימנים מוטוריים ומעלה. הסימן המוטורי הנפוץ ביותר היה חוסר קואורדינציה, אשר תועד ב-19.3% מהמשתתפים. בנוסף, 8.8% מהמשתתפים דיווחו על עיכוב התפתחות מוטורית, 1.5% סבלו מאי-שקט פסיכו מוטורי ו-0.3% דיווחו על עיכוב פסיכו מוטורי.

החוקרים קבעו כי 4.6% מהמשתתפים ענו על הקריטריונים לאבחנת דיכאון, 2.6% ענו על הגדרת פסיכוזה ו-1.8% סבלו מדיכאון ופסיכוזה במקביל.

סימנים מוטוריים היו הרבה יותר נפוצים בילדים עם דיכאון ו/או פסיכוזה, בהשוואה לאלו שלא סבלו מהפרעות אלו; 45.8% מהילדים הללו דיווחו על לפחות סימן מוטורי אחד.

עיכוב בהתפתחות מוטורית וחוסר קואורדינציה תועדו בשיעורים דומים בחולים עם דיכאון ובאלו עם פסיכוזה. השיעורים היו גבוהים יותר בקרב חולים עם דיכאון וגם פסיכוזה, בהשוואה לאלו ללא הפרעות אלו.

מנגד, אי-שקט פסיכו מוטורי היה נפוץ יותר בקרב חולים עם דיכאון בלבד ובקרב אלו עם דיכאון ופסיכוזה, בהשוואה לאלו עם פסיכוזה בלבד. שיעורי עיכוב פסיכומוטורי היו גבוהים יותר בקרב חולים עם פסיכוזה בלבד, אך היו נמוכים יותר באלו עם פסיכוזה ודיכאון, בהשוואה לקבוצת הביקורת של משתתפים בריאים.

החוקרים גם בחנו את המשתתפים ללא אבחנה של הפרעה פסיכיאטרית אך עם סיפור משפחתי של דיכאון בלבד (28.9%), קרוב משפחה על תסמינים דמויי-פסיכוזה (0.6%), או היסטוריה משפחתית של דיכאון ופסיכוזה (1.8%).

למרות שגודל ההשפעה היה קטן יותר, תועד שיעור גבוה יותר של סימנים מוטוריים בקרב משתתפים עם סיפור משפחתי של מצבים אלו. שוב, החוקרים מצאו כי השיעורים היו גבוהים יותר בקרב אלו עם עיכוב התפתחות מוטורית והיו דומים באלו עם דיכאון ופסיכוזה. בנוסף, אי-שקט פסיכומוטורי נקשר עם דיכאון עם פסיכוזה ועם דיכאון ללא פסיכוזה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים כי הפרעות מוטוריות נפוצות כפליים בקרב חולים המפתחים פסיכוזה או דיכאון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, רמז לכך שהפרעות מוטוריות עשויות לסייע בחיזוי הסיכון והצורך בהתערבות מוקדמת.

מתוך כנס SIRS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה