Hypercalcemia

נמצאו חמישה גורמי סיכון עיקריים להתפתחות פקקת במטופלים לאחר אטימת אוזנית העלייה השמאלית (JACC)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology (JACC) מצביע על חמישה גורמי סיכון העשויים לעזור לאתר חולים בסיכון לפתח פקקת הקשורה לשימוש במכשירים (device-related thrombus), הנחשבת כשלעצמה כגורם סיכון חשוב לאירועים סרברו-וסקולריים, במטופלים לאחר הכנסת שתל לאטימת אוזנית העלייה השמאלית (left atrial appendage occlusion, LAAO). המנבאים העצמאיים שזוהו כגורמים לסיכון מוגבר לפתח פקקת הקשורה לשימוש במכשירים היו נוכחות של הפרעת קרישיות יתר, תפליט פריקרדיאלי, אי ספיקת כליות, עומק השתלה של מעל 10 מ”מ מרכס הריאה, ונוכחות פרפור פרוזדורים לא התקפי.

לדברי המחבר הראשי של המחקר, “לרוע המזל, רוב גורמי הסיכון הללו אינם ניתנים לשינוי, כמו הפרעות קרישיות יתר או פרפור פרוזדורים שאינו התקפי. עם זאת, אנו אכן יכולים להימנע מהשתלות עמוקות העלולות ליצור צורה של מכתש או עמק בו הקריש עלול להיווצר”. הוא הוסיף כי “העניין החשוב ביותר, שבאמת היווה את הסיבה שבגינה בדקנו את הנושא, הוא שאנו רוצים לתת למטופל תחזית ריאלית לגבי תופעות הלוואי האפשריות בהליך זה”.

השימוש בשנים האחרונות ב-LAAO למניעת היווצרות פקקת ושבץ מוחי בחולים עם פרפור פרוזדורים הולך וגובר. חיזוי היווצרות פקקת כתוצאה מההליך נמצאת בראש סדר העדיפויות בתחום הLAAO, מציינים המחברים, במיוחד לאור התרחבות השימוש בו בחולים צעירים ובחולים בסיכון נמוך ולאור ההיקפים ההולכים וגוברים של ביצוע הפרוצדורה. “פקקת הקשורה למכשירים זו בעיה עליה דנו הרבה, כיוון שמדובר בהליך מניעתי. הסיכון לשבץ מוחי בפועל מדי שנה – גם אם אינך נוטל מדללי דם ויש לך ציון CHADsVASc של 9 – הוא 11%. אז אם הסיכוי ללקות בפקקת הוא קרוב לסיכוי זה, אז הפרוצדורה לא כדאית” אמר אחד ממחברי המחקר. מחקרים קודמים גם זיהו את עומק ההשתלה ופרפור פרוזדורים שאינו התקפי כגורמי סיכון לפקקת. עם זאת, רובם היו קטנים, כשאחד הגדולים שבהם דיווח על 65 מקרי פקקת בארבעה ניסויים פוטנציאליים.

המחקר כלל נתונים מ-37 מרכזים שדיווחו על 237 אירועי פקקת הקשורה למכשירים ו-474 מקרי בקרה תואמים. בשלושה רבעים מהחולים הושתלו מכשירי Watchman מהדור הראשון או מכשיר FLEX (Boston Scientific). עיתוי התפתחות הפקקת השתנה במידה רבה, כאשר 24.9% הופיעו ב-45 הימים הראשונים, 38.8% בין הימים ה-45 ל-180, 16.0% בין הימים ה-180 ל-365 ו-20.3% לאחר יותר משנה. יחסי הסיכוי (OR) לפקקת היו 17.50 (רווח בר סמך של 95%, 3.39 – 90.45) להפרעת קרישיות יתר, 13.45 (רווח בר סמך של 95%, 1.46 – 123.52) לתפליט פרידקרידאלי, 4.02 (רווח בר סמך של 95%, 1.22 – 13.25) לאי ספיקת כליות, 2.41 (רווח בר סמך של 95%, 1.57 – 3.69) לעומק השתלה של מעל 10 מ”מ ו-1.90 (רווח בר סמך של 95%, 1.22 – 2.97) עבור פרפור פרוזדורים לא התקפי.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה