IBS

התפתחות תסמונת המעי הרגיש נפוצה לאחר התפרצות דיזנטריה בקטריאלית (מתוך Gastroenterology)

התקפים של דיזנטריה בקטריאלית מעלים בהרבה את הסיכויים להתפתחות של IBS (תסמונת המעי הרגיש).

תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על כך ש-IBS לאחר זיהום (PI-IBS ) הוא תופעה קלינית מציאותית ומשמעותית, ושהמאפיינים של החולים ושל המחלה האנטית האקוטית שלהם יכולה לנבא סיכון עתידי ל- PI-IBS.

במחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Gastroenterology,השתתפו יותר מ-2000 תושבי Walkerton, עיירה כפרית באונטריו, שהיו חשופים למים עירוניים מזוהמים לפני שנתיים. הדבר הוביל להתפרצות של גסטרואנטריטיס של Campylobacter jejuni ושל Escherichia coli O157:H7.

700 נבדקים לא פיתחו גסטרואנטריטיס באותה תקופה של ההתפרצות ושימשו כקבוצת מחקר. בקבוצה זו, 10.1% התאימו לקריטריוני Rome 1 עבור IBS, בהשוואה ל-249 מתוך 904 נבדקים (27.5%) עם גסטריטיס המדווחת עצמאית ול-168 מתוך 464 נבדקים (36.2%) עם גסטרואנטריטיס החשודה קלינית.

הסיכון היחסי של התפתחות IBS היה גבוה יותר משמעותית בתושבים, שחוו גסטרואנטריטיס בקטריאלית מהזיהום של המים (OR-4.8).

גורמי הסיכון כללו מין נשי, גיל צעיר איבוד משקל ושלשול ממושך. בעוד שתושבים רבים נרפאו לחלוטין, אחרים המשיכו לסבול מסימפטומים.

לסיכום, אם נוכל לזהות את החולים הנמצאים בסיכון ל-PI-IBS בזמן הזיהום האנטרי, ייתכן כי ביום אחד יהיה אפשר לכוון אותם לקבל טיפול מוקדם על מנת לשפר את התוצאות של מחלתם.

Gastroenterol 2006;131:445-450

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה