immunodeficiency

מוגבלות על-רקע טרשת נפוצה ולא הטיפול התרופתי מעלים את הסיכון לסיבוכי COVID-19 (מתוך JAMA Neurol)

בחולים עם טרשת נפוצה, מוגבלות, גיל מתקדם והשמנה זוהו כגורמי הסיכון העיקריים לעליה בחומרת COVID-19, כך מדווחים חוקרים מצרפת במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידועים אילו גורמי סיכון מעלים את הסיכון להתפתחות מחלה חמורה על-רקע COVID-19 בחולים עם טרשת נפוצה. ייתכן כי טיפול תרופתי לטרשת נפוצה משפיע על הסיכון להתפתחות זיהום חמור, מעבר לגורמי סיכון ידועים דוגמת גיל ומחלות רקע. מטרת המחקר הייתה לתאר את המאפיינים הקליניים והתוצאות בחולים עם טרשת נפוצה ו-COVID-19 ולזהות גורמים הקשורים עם חומרת COVID-19.

מאגר Covisep הינו מחקר עוקבה רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, אשר נערך במרכזי מומחים לטיפול בטרשת נפוצה ברחבי צרפת. המחקר כלל חולים עם טרשת נפוצה שהתייצגו עם אבחנה מאומתת או חשודה מאוד של COVID-19 בתקופה שבין תחילת מרץ ועד 21 במאי השנה.

התוצא העיקרי של המחקר היה חומרת COVID-19, כפי שנקבע בסולם של 7 נקודות (אשר נע בין נקודה אחת לא מאושפז וללא מגבלות בפעילות ועד 7 נקודות תמותה). החוקרים אספו נתונים דמוגרפיים, היסטוריה נוירולוגית, מדד EDSS (Expanded Disability Severity Scale), מחלות רקע, מאפייני COVID-19 ותוצאות.

מדגם המחקר כלל 347 חולים (גיל ממוצע של 44.6 שנים, 249 נשים). מבין אלו, ב-73 חולים (21%) מדד החומרה של COVID-19 עמד על 3 נקודות ומעלה ו-12 חולים (3.5%) הלכו לעולמם עקב COVID-19. חציון מדד EDSS עמד על 2.0 נקודות, כאשר 284 חולים (81.8%) קיבלו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה.

החוקרים מדווחים כי בחלק גדול מהחולים עם טרשת נפוצה ללא טיפול תרופתי תועד מדד חומרה של COVID-19 של 3 נקודות ומעלה, בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול תרופתי (46.0% לעומת 15.5%, p<0.001).

מניתוח רב-משתני עלה כי גיל מתקדם (יחס סיכויים של 1.9 לכל 10 שנים, רווח בר-סמך 95% של 1.4-2.5), מדד EDSS (יחס סיכויים של 6.3 למדד EDSS של 6 נקודות ומעלה, רווח בר-סמך 95% של 2.8-14.4) והשמנה (יחס סיכויים של 3.0, רווח בר-סמך 95% של 1.0-8.7) היו גורמי סיכון בלתי-תלויים למדד חומרה של COVID-19 של 3 נקודות ומעלה (עדות לאשפוז או חומרה גבוהה יותר).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני המחקר עולה כי בחולים עם טרשת נפוצה, גיל מתקדם, מדד EDSS והשמנה הינם גורמי סיכון בלתי-תלויים למחלת COVID-19 חמורה; לא זוהה קשר בין חשיפה לטיפול תרופתי לטרשת נפוצה ובין חומרת הזיהום הנגיפי. זיהוי גורמים אלו עשויים לסייע בקבלת החלטות לניהול הטיפול בחולים עם טרשת נפוצה במהלך מגפה זו.

JAMA Neurol. Published online June 26, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה