Intensive Care

שינויים בסיבות התמותה ביחידות לטיפול נמרץ יילודים (פגיות)/מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

מוות הינו אירוע נפוץ ביחידות לטיפול נמרץ של יילודים, ומערב לעיתים תכופות מגבלות או הפסקה של טיפולים מאריכי חיים.

כדי לתעד את השינויים בסיבות לתמותה ואת הטיפולים בשני העשורים האחרונים, נבחנו הגורמים העיקריים לתמותה, האבחנות הגלויות וכל החלטה להגביל או להפסיק טיפול בשתי תקופות (1985-1987, 1999-2001) ביחידות לטיפול נמרץ של יילודים.

בתקופה הראשונה 132 תינוקות נפטרו ב- 1,362 אשפוזים ואילו בעשור שלאחריו היו 111 מקרי מוות מתוך 1,776 אשפוזים.

כ- 3/4 מהתינוקות מתו לאחר שהופסק בהם טיפול מאריך חיים (בשתי התקופות).

ניתן היה לצפות בהפחתה של מקרי מוות כתוצאה מחריגות כרומוזומאלית ומליקויים בצינור העצבי בתקופה השנייה.

לסיכום, ישנם שינויים יסודיים בתחלואות הגורמות למוות של יילודים ביחידות לטיפול נמרץ.

ממצאים אלה משקפים את האפקט המשולב של אבחון טרום-לידתי ועמדה המשתנה  באוכלוסייה וברפואה.

לאבסרקט

הערות עורך:

במאמר זה מצויין כי כעת אנו רואים פחות מומים מולדים כסיבה לתמותה, ייתכן בשל ההתקדמות באבחון הטרום לידתי של מומים אלה, וביצוע הפלה במקרים המתאימים. עדיין רואים כי 3/4 ממקרי התמותה בפגיות נובעים מהפסקה מכוונת של אמצעים מאריכי חיים, זאת אומרת שהתקדמנו מבחינת הרפואה אך עדיין לא במידה מספיקה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה