ממחקר חדש שפורסם ב-Arthritis & Rheumatism עולה כי שיעורי ההיארעות וההתקדמות של דלקת מפרקים של הברך נמוכים מכפי שדווח בעבר.
לדברי החוקרים, הנטל הכלכלי של אוסטיאוארתריטיס מצוי במגמת עלייה, ולכן חשוב לקבוע את המהלך הטבעי של המחלה. לאור העלייה בנטל המחלה בשל הזדקנות האוכלוסייה ומאחר והסיכוי להופעת אוסטיאוארתריטיס של הברך במהלך החיים עומד על 45%, יש להבין את המהלך הטבעי במטרה לזהות התערבויות מונעות אפשריות ולהפחית את גורמי הסיכון להיארעות והתקדמות המחלה.
מדגם המחקר כלל 561 נשים שענו על הקריטריונים שהוגדרו מראש, ב-52.2% מהן לא זוהתה עדות רדיוגרפית לאוסטיאוארתריטיס של הברך לאורך 14 שנות המחקר, בעוד ש-38.6% מהנשים אובחנו עם אוסטיאוארתריטיס של הברך עד לשנה ה-15 למחקר, בהשוואה ל-9.5% מהנשים בתחילת המחקר. מתחילת המחקר ועד לשנה ה-15, שיעורי ההיארעות המצטברת השנתית של אוסטיאוארתריטיס של הברך עמדו על 2.3%, ההתקדמות המצטברת השנתית עמדה על 2.8%, וההחמרה המצטברת השנתית עמדה על 3.0%.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות נשים במחקר Chingford Study, מחקר פרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסייה, להערכת אוסטיאוארתריטיס ואוסטיאופורוזיס. החוקרים כללו במחקר נשים עם נתונים דמוגרפים מלאים שתועדו בתחילת המחקר והשלימו בדיקת רנטגן בתחילת המחקר ולאחר 5, 10 ו-15 שנים, ולא כללו נשים עם נתונים חסרים או נשים עם דלקת מפרקים שגרונית.
בנשים מתחת לגיל 50 שנים תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של אוסטיאוארתריטיס של הברך, בהשוואה לאלו שתועדו בנשים מעל גיל 60 (26.0% לעומת 42.2%, p<0.01).
החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר, בהן הכללת נשים לבנות בלבד ואובדן נשים במהלך תקופת המעקב.
שיעורי ההתקדמות וההחמרה עליהם דווח במחקר הנוכחי אינם עולים בקנה אחד עם השיעורים שתוארו במחקרים קודמים. שיעורי ההתקדמות (2.8%) וההחמרה (3.0%) מתחילת המחקר ועד לאחר 15 שנים היו מעט נמוכים יותר בהשוואה לאלו שתועדו במחקרים מבוססי-אוכלוסייה שנעו בין 3.5-8.0% להתקדמות ו-4.4% להחמרה. השיעורים הנמוכים במחקר הנוכחי נובעים ככל הנראה הן מהגיל הצעיר של המשתתפות בתחילת המחקר ומשך המחקר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!