Knee

גורמים מנבאים לפריקה חוזרת של הפיקה בילדים ומתבגרים לאחר אירוע פריקה ראשונה/מאת ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

פריקת פיקה היא אחת מחבלות הברך השכיחות בילדים. שכיחות זו מוערכת ב 43 מקרים ל 11 אלף תחת גיל 16. הטיפול הרווח לאחר פריקה ראשונה של הפריקה שהוחזרה, ושלא נגרם בה שבר אוסטיאוכונדרלי, כולל קיבוע לזמן מוגבל, שיקום פיזיקלי ולעיתים מחוך.

אירועי אי יציבות חוזרים של הפיקה, לאחר פריקה ראשונית, שכיחים יחסית (15-44%). כמו כן, גם אם אין אי יציבות, יתכנו כאבים ומגבלות שונות, המונעות חזרה לספורט או פעילות מאומצת. אירועי אי יציבות חוזרים עלולים לגרום לנזק ופגיעה בסחוס במפרק הפטלופמוראלי.

טיפול שגור במקרי אי יציבות חוזרת הוא כירורגי, למרות שאין הסכמה מהו הניתוח המומלץ וכן לא ידוע, מי מבין הלוקים בפריקה ראשונה, ילקה בפריקה נוספת או יפתח תסמינים של אי יציבות. גורמי סיכון לפריקה חוזרת כוללים: מין נקבי, גמישות גבוהה, השמנה, סיפור משפחתי של פריקות פיקה, פריקה פיקה בברך שנייה, מהלך המדמה קרע של הרצועה הפטלופימוראלית המדיאלית MPFL, פטלה אלטה, זווית Q מוגברת ודיספלזיה של הטרוכליאה.

מטרת המאמר הייתה לתאר נתונים דמוגרפיים של ילדים שלקו באירוע ראשון של פריקת פיקה ולזהות גורמי סיכון לפריקות חוזרות.

שיטות: מחקר רטרוספקטיבי בו נסקרו גיליונות מטופלים תחת גיל 18 שנים, אשר לקו בפריקה ראשונה של הפיקה ונבדקו בין השנים 2002-2013 במרכז רפואי אחד גדול בסינסינטי ארה”ב.

כל הצילומים (ישר וצדדי) נבדקו ע”י רופא אחד. על פי הצילומים הוערכו לוחיות הצמיחה (פתוחות, סגורות או על סף סגירה) ודיספלזיה של הטרוכליאה על סמך צילום צדדי (הדירוג על פי דה ז’ור). כאשר הצילום הצדדי היה טכנית לקוי, בוצע MRI לשפוט מהי מידת הדיספלזיה של הטרוכליאה. גובה הפיקה נקבע לפי צילום צדדי על פי האינדקס לפי Chaton -Deschamps.

תוצאות: במחקר נכללו 266 ברכיים ב 250 מטופלים בגיל ממוצע 13.7. 44.7% מהמטופלים היו בנים. ב 44.7% מהמקרים נדרשה החזרה סגורה. 222 ברכיים טופלו שמרנית (83.5%). בשליש מתוכם (77 ברכיים) היה אירוע חוזר של אי יציבות של הפיקה. משך הזמן הממוצע לאירוע חוזר כזה, היה 1.14 שנים בממוצע (טווח 33 ימים עד 4.79 שנים). גורם סיכון, שזוהה בוודאות לפריקה חוזרת, היה גיל צעיר יותר בפריקה הראשונית והיסטוריה של פריקת פיקה בצד שני. צד הפריקה (ימין או שמאל), מין המטופל, מנגנון הפריקה או הצורך בהחזרה, לא נמצאו משמעותיים כגורמי סיכון לפריקה חוזרת. אינדקס שטון דשמפס לפטלה אלטה מעל 1.45 נמצא כגורם סיכון לפריקה חוזרת, כמו גם דיספלזיה של הטרוכליאה. הסיכון לפריקה חוזרת, היה כפול במי שלוחיות הצמיחה סביב הברך היו עדיין פתוחות. צירוף של כל גורמי הסיכון שנמצאו משמעותיים (גיל צעיר, דיספלזיה של הטרוכליאה, פריקה קודמת בצד נגדי ופטלה אלטה) העלו את הסיכון לפריקה חוזרת ל 88%.

ב 44 ברכיים (16.5% מהמקרים) בוצע טיפול כירורגי מוקדם לאחר פריקה פיקת ראשונה. ההתוויה לניתוח הייתה ב 40 מקרים שבר אוסטיאוכונדרלי, ניתוח מוצלח לייצוב הפיקה בברך השנייה בעבר (3 מקרים), וקרע מניסקוס נלווה לפריקה במקרה אחד. הטיפול הכירורגי שבוצע ברוב המקרים היה ארטרוסקופיה ושחזור של ליגמנט MPFL (28 מקרים) או תפירתו (9 מקרים).

דיון: ידוע כי שכיחות פריקת פיקה חוזרת לאחר פריקה ראשונה נעה בין 15%-44% מהמקרים. הסיכון באירועי פריקות חוזרות הוא פגיעה בסחוס המפרק של הפיקה, העלולה לגרום לאוסטיאוארטריטיס של המפרק הפטילופימורלי.

גורמי הסיכון לפריקה חוזרת, שנמצאו משמעותיים במחקרים אחרים, כוללים פטלה אלטה, טילט מוגבר של הפיקה, גמישות יתר, דיספלזיה של שריר ווסטוס מדאליס, ועיווגים במישור הסיבובי. בחלק מהעבודות נמצא כי שכיחות פריקה חוזרת גבוהה יותר בבנות. במחקר זה השכיחות בקרב בנים ובנות הייתה זהה.

אפשרויות כירורגיות לייצוב הפיקה לאחר פריקה, כוללות תיקון של ליגמנט MPFL או שחזור שלו. בעבודה זו תוצאות טובות יותר הושגו בשחזור הליגמנט. שני מטופלים מתוך ה 28 שטופלו בשחזור הליגמנט לקו באי יציבות חוזרת, לעומת ארבעה מ 9 שטופלו בתיקון הליגמנט.

נקודת חולשה בולטת במאמר מעבר להיותו רטרוספקטיבי, היא אי בדיקת גורמי סיכון כגון גמישות גבוהה ומנח גפה. משך מעקב ממוצע 1.3 שנים אף הוא מהווה נקודת חולשה יחסית, כמו הערכת הדיספלזיה של הטרוכליאה על סמך צילום צדדי בלבד.

מהלך הטיפול השגור ע”י המחברים במקרי פריקת פיקה ראשונה ללא פגיעה סחוסית או אוסטיאוכונדרלית, הוא החזרה סגורה, אימובליזציה למשך זמן מוגבל, מחוך ושיקום פיזיקלי. בתום הטיפול הפיזיותרפי המטופלים נבדקים שוב, ואם אין תלונות הקשורות לפיקה משוחררים ממעקב.    

סיכום: הסיכון לפריקה חוזרת של הפיקה לאחר אירוע ראשוני היה 34.7%. גורמי סיכון משמעותיים לפריקה חוזרת היו דיספלזיה של הטרוכליאה, מטופלים בעלי לחיות צמיחה פתוחות, פטלה אלטה והיסטוריה של פריקת פיקה בצד שני.

Jaquith BP, Parikh SN.. Predictors of Recurrent Patellar Instability in Children and Adolescents After First-time Dislocation. J Pediatr Orthop. 2017 Oct/Nov;37(7):484-490.

הערות העורך: מאמר זה מהווה כלי חשוב להסברים למשפחה ולנערה או לנער שחוו פריקה ראשונה של הפיקה. הסיכויים לפריקה חוזרת גבוהים יחסית, כשליש מהמקרים, אך בכל זאת טיפול שמרני נהוג ברוב המוחלט של המקרים באין פגיעה תוך מפרקית סחוסית קשה.

גם כאן חשוב השילוב בין האורטופד/ית והפיזיותיפריסט/ית. לטיפול השיקומי ערך מרכזי והניתוח אינו פתרון קסם, שכן גם לאחר ניתוחים ייתכנו פריקות חוזרות של הפיקה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי ירידה במשקל בעזרת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת ירך עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים אך תרופות אלו עלולות להוביל לעליה בסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר בין טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון […]

  • טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    בקרב חולים עם כאב שאינו משנית לטראומה, הוספת טיפול במוזיקה לשיכוך כאבים סטנדרטי בחדרי מיון הובילה להקלה בכאב וחרדה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine. המחקר האקראי ומבוקר נערך בבית חולים בבנגקוק בין 2023 ו-2024 וכלל 63 מבוגרים (גיל ממוצע של 58.25 שנים, 38.46% גברים) שפנו […]

  • טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    בחולים עם פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת, טיפול במעכבי IL-17A, בפרט Secukinumab, מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בהשוואה לטיפול ב-Apremilast, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics. המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות חולים תחת מגוון תכניות ביטוח רפואי בארצות הברית ונועד לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי IL-17A ובין […]

  • היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאב כרוני בנשים (Frontiers in Pain Research)

    היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאב כרוני בנשים (Frontiers in Pain Research)

    היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאבי בטן וגוף בנשים עם הפרעות ריגוש מרכזי (Central Sensitization Disorders), עם סיכון למצבי כאב ספציפיים שנקשרו עם סוגים ספציפיים של פתוגנים של חלל הפה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Pain Research. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתונים ממחקר פרוספקטיבי תצפיתי […]

  • תרגילי חיזוק ואימוני יוגה עשויים להקל באופן דומה על כאבי ברכיים משנית לאוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    תרגילי חיזוק ואימוני יוגה עשויים להקל באופן דומה על כאבי ברכיים משנית לאוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    תרגילי חיזוק ואימוני יוגה הובילו שניהם להקלה בכאבי ברכיים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך לאורך 12 שבועות, ללא הבדלים משמעותיים בין שתי ההתערבויות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. לאורך 24 שבועות, אימוני יוגה הובילו לשיפור מתון בתפקוד ואיכות החיים של החולים. המחקר האקראי נערך במרכז יחיד בטזמניה, אוסטרליה, והשווה […]

  • הבדלים בין גברים ונשים בתגובה לטיפול תרופתי כנגד ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Arthritis Care & Research)

    הבדלים בין גברים ונשים בתגובה לטיפול תרופתי כנגד ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Arthritis Care & Research)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research עולה כי בגברים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי תחת טיפולים מתקדמים תועדו שיעורי תגובה גבוהים יותר לטיפול, בהשוואה לנשים, עם הבדלים דומים בעקבות טיפולים תרופתיים שונים. החוקרים השלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת הבדלים תלויי-מגדר ביעילות טיפולים בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי תחת טיפול ביולוגי או תרופות […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • המשך טיפול במתוטרקסט לאחר שבר אי-ספיקה של גפה תחתונה מלווה בסיכון מוגבר לשברים (Annals of the Rheumatic Diseases)

    המשך טיפול במתוטרקסט לאחר שבר אי-ספיקה של גפה תחתונה מלווה בסיכון מוגבר לשברים (Annals of the Rheumatic Diseases)

    בחולים עם שברי אי-ספיקה עקב אוסטיאופתיה משנית למתוטרקסט, המשך טיפול במתוטרקסט מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לשברים נוספים, כאשר כמעט כל חולים שהמשיכו בטיפול התרופתי חוו שברי אי-ספיקה נוספים או שבר אוסטיאופורוטי מג’ורי, כך מדווחים חוקרים מבריטניה במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית במטרה לקבוע אם המשך טיפול במתוטרקסט […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך