במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Arthroplasty מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מודל חדש עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לאנמיה וצורך במנת דם לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הברך.
ברע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שרק לעיתים רחוקות נדרש עירוי מנות דם וישנה עדות לאנמיה בעלת חשיבות קלינית לאחר ניתוח אלקטיבי להחלפה מלאה של מפרק הברך, עדיין קיימת השאלה אודות הצורך בניטור רמות המוגלובין לאחר הניתוח, בפרט על-רקע העלייה בהיארעות ניתוחים אמבולטוריים להחלפת המפרק.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה ליצור מודל לחיזוי הסיכון לאנמיה לאחר-ניתוח וצורך במנות דם, במטרה לסייע בהליכי קבלת החלטות לניהול הטיפול בחולים אלו.
לצורך כך, החוקרים אספו נתונים מרשומות רפואיות של חולים שעברו ניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך בין פברואר 2016 ועד דצמבר 2020. שני מודלים סטטיסטיים, האחד לחיזוי אנמיה לאחר-ניתוח (המוגלובין מתחת ל-10 גרם/ד”ל) והשני לקבלת מנת דם מתורם זר, כללו שמונה משתנים: גיל, מין, מדד מסת גוף, ריכוז המוגלובין לפני הניתוח, מינון כולל של Tranexamic Acid, מדד ASA (או American Society of Anesthesiologists), זמן ניתוח ושימוש בנקז.
המחקר כלל נתונים אודות 14,901 חולים (גיל ממוצע של 67.9 שנים, מדד מסת גוף ממוצע של 31.3 ק”ג/מ2).
המודל לחיזוי אנמיה לאחר-ניתוח הדגים דיוק של 88% (רווח בר-סמך 95% של 87-89%) ושטח מתחת לעקומה של 0.88 (רווח בר-סמך 95% של 0.87-0.89).
המודל לחיזוי קבלת מנת דם הדגים דיוק של 97% (רווח בר-סמך 95% של 96-97%) ושטח מחת לעקומה של 0.90 (רווח בר-סמך 95% של 0.87-0.93).
החוקרים מסכמים וכותבים כי המודל החדש עשוי לסייע בזיהוי החולים בהם צפויה תועלת למעקב אחר ספירת דם יממה לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך. שימוש בקריטריונים אלו עשוי לחסוך למערכת הבריאות עלויות גבוהות הכרוכות בבדיקות ומעקב אחר מטופלים אלו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!