Laboratory Tests

חשיבות הפרהאנליטיקה / מאמר אורח מאת ד”ר יפה ורד

על צג המחשב במרפאה של קופת חולים, במרפאת החוץ של בית החולים או במחלקת האשפוז מופיעות תוצאות בדיקות המעבדה של המטופל. האם באמת אפשר לסמוך על המספרים? האם הם באמת מיצגים את מצב המטופל? אולי בכלל כדאי מיד לשלוח דגימה נוספת?

לרבים מן הצוות הרפואי והרופאים בכלל זה, המעבדה היא קופסה שחורה. שולחים אליה מבחנות והיא מנפיקה מספרים. הכל יודעים כי יש חשיבות לדיוק בבצוע הבדיקות לצורך קבלת תשובה אמינה. מעטים יודעים שלתהליך של לקיחת הדם, למבחנות עצמן ולשליחת הדם למעבדה יש השפעה גדולה מאד על התוצאות. בצוע בדיקות בדגימה הוא רק שלב אחד במהלך חייה מרגע הזמנת הבדיקות ועד להופעת התוצאות על צג המחשב. 

חשוב לזכור כי דגימה נמצאת ומטופלת במעבדה רק בחלק ממחזור חייה. בציור הבא אפשר לראות סכמה של מסלול חייה של דגימה:

נערכו מחקרים לא מעטים על סיבות לטעויות בתוצאות מעבדה. בחרתי להראות את הגרף הבא מתוך מאמר מ-2007.


ממאמר זה מתברר כי רק 15% מן הטעויות בתוצאות, מקורן בתקלה כלשהי בעבודת המעבדה בעוד שבתהליך הפרהאנליטי מתרחשים 62% מן הטעויות בתוצאות.. לפי מאמרים אחרים אחוז הטעויות הנגרמות בגלל התהליך הפרהאנליטי הוא אף גבוה יותר 68% ואלו התהליך האנליטי אחראי רק ל-13% מן הטעויות. חשוב להדגיש כי אנשי המעבדה מיחסים חשיבות רבה מאד לתהליך הפרהאנליטי עד כי במרץ 2015 יתקיים בחסות ה – EUFCC (הפדרציה האירופית של כימיה קלינית ומעבדנות רפואית) כנוס שלם שיוקדש לתהליך הפרהאנליטי.

בעולם המעבדה כמו בכל עולם התהליכים המתועשים מדברים כל הזמן על שאיפה לשפור תהליכים. מדוע אם כך, אין אנו חשים במאמצים לשפור התהליך הפרהאנליטי? האם עמידה במקום בנושא אינה עלולה לסכן חיי אדם? ובעולם שלו נטייה להסתכל על כל דבר רק דרך החור שבגרוש, האם אין בזה הפסד כספי ניכר?. צריך ולהדגיש כי בכל מעבדה מושקעים סכומי כסף ומשאבי אנוש ניכרים בשפור התהליך האנליטי. המעבדות רוכשות ציוד אנליטי חדיש ואוטמטי המקטין את סכויי הטעות וכמו כן יש בהן מערך שלם של בקרת איכות לצורך בקרה על ערכי האנליטים המתקבלים.

אנסה לסכם את הסבות שבגללן לדעתי לא מוקדשת תשומת לב מספקת לתהליך הפרהאנליטי:


  • התהליך הפרהאנליטי ברובו, אינו מתרחש בתוך המעבדה ואינו נשלט ומבוקר על ידה, למרות זאת המאמרים הדנים בנושא הפרהאנליטי נמצאים בעיתונים של הכימיה הקלינית המכוונים לעובדי המעבדה ולא בעיתונים הרפואיים הכלליים, אשר בהם מעיינים הרופאים.


  • כפי שציינתי בראשית דברי, המעבדה היא בדרך כלל קופסה שחורה וכל התהליכים  אותם עוברות הדגימות בתוכה ולפניה הם למעשה non-issue עבור הצוות הרפואי.


  • לפי הספרות שכיחות השגיאות בתוצאות המעבדה הוא כ-0.6%. חשוב קל יראה לנו כי בערך 0.40% מן הטעויות נגרמות בגלל תהליך פרהאנליטי. מספרים אלו (שכיחות של 1/250 של תשובה שגויה בגלל תהליך פרה-אנליטי), נראים קטנים וזנחים ולא ראויים לעסוק בהם.


  • למרבה השמחה רוב הטעויות הפרהאנליטיות הנוצרות בעת לקיחת הדגימה או הובלתה, מתגלות כבר במעבדה כך שהנזק לחולים הוא באמת אפסי.

    • יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לתהליך זה ולו רק מן הסבה הכלכלית. למעבדה אותה ניהלתי הגיעו כ-40,000 דגימות בחודש עם ממוצע של 18 בדיקות לדגימה. בממוצע הגיעו 1600 דגימות פגומות בחודש בהן בוצעו כ-29000 בדיקות. עלות של בדיקות שגרתיות זולות היא כ- 5 לבדיקה. הנזק הכספי הנגרם, הוא כ-140,000 שניתן היה לנצל אותם למטרות ראויות יותר.

    בהמשך, במספר מאמרים קצרים אנסה להסביר את חשיבות התהליך הפרה אנליטי כולו שלב, אחר שלב.

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

      היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

      מדד De Ritis Ratio, הוגדר כיחס בין ריכוז AST ל-ALT בדם, מנבא בצורה יעילה את הסיכון לתמותה בתוך 30 ימים של חולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם, כאשר יחס גבוה מ-1 מנבא סיכון מוגבר לתמותה ויחס של עד 1 מעיד כי אין עליה בסיכון לתמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. המחקר הרטרוספקטיבי […]

    • ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

      ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

      מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי רמות נמוכות של sNRP-1 (או Soluble Neuropilin-1) נקשרו עם דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר הקשר נותר עקבי בכל קבוצות הגיל. מחקר החתך נועד לבחון את הקשר בין רמות sNRP-1 ובין דיכאון ב-837 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 […]

    • בדיקת קטונים בדם טובה יותר מבדיקת שתן בנשים עם סוכרת הריונית

      בדיקת קטונים בדם טובה יותר מבדיקת שתן בנשים עם סוכרת הריונית

      בדיקה להערכת קטונים בדם לפני ארוחת בוקר, צהריים וערב זיהתה מספר גדול יותר של אירועי קטוזיס לעומת בדיקת קטונים בשתן בנשים עם סוכרת הריונית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hormones. נוכחות קטונים בבדיקת דם בצום עמדה בקורלציה הדוקה עם נוכחות קטונים לפני ארוחת צהריים וערב, עדות לצורך בניטור מקיף יותר. נשים עם סוכרת הריונית […]

    • סמן דלקתי מנבא את הסיכון לסרטן כבד בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Br J Cancer)

      סמן דלקתי מנבא את הסיכון לסרטן כבד בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Br J Cancer)

      בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, רמות מוגברות של YKL-40 (או Chitinase-3-like Protein 1) מלוות בסיכון מוגבר לסרטן כבד, ובהיקף קטן יותר, לסרטן שלפוחית שתן, עדות לחשיבות האפשרית של YKL-40 כסמן לממאירויות משנית להשמנה וממאירויות במערכת העיכול, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

    • בדיקת שתן לנורמטנפרינים מנבאת את הסיכון לתמותה בחולים עם אדנומה באדרנל

      בדיקת שתן לנורמטנפרינים מנבאת את הסיכון לתמותה בחולים עם אדנומה באדרנל

      בדיקת שתן לנורמטנפרינים מללוה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם אדנומה באדרנל, כאשר נרשמה עליה של 47% בסיכון לכל עליה של 100 מיקרומול/מול בריכוז קריאטינין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. לא תועד קשר משמעותי בין ריכוז מטנפרינים בשתן ובין סיכון מוגבר לתמותה. במחקר העוקבה בחנו החוקרים אם קיים קשר בין ריכוז מטנפרינים […]

    • בדיקת דם לדנ

      בדיקת דם לדנ"א גידולי חופשי מסייעת בחיזוי הסיכון להישנות מלנומה (The Lancet Oncology)

      במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקת PCR של דנ”א גידולי בזרם הדם מסייעת בזיהוי חולים עם מלנומה בשלב III המצויים בסיכון מוגבר להישנות מוקדמת במהלך טיפול משלים ממוקד. בדיקת הדם הדגימה תוצאות טובות יותר מסמנים פרוגנוסטיים מסורתיים, כולל עומס מוטציות הגידול וביטוי גן אינטרפרון […]

    • תהליכי דלקת פוגעים ביכולת ספיגת ברזל בקשישים מאושפזים (Eur J Clin Nutr)

      תהליכי דלקת פוגעים ביכולת ספיגת ברזל בקשישים מאושפזים (Eur J Clin Nutr)

      ספיגה יעילה של ברזל במעי לאחר תוספי ברזל הייתה גבוהה יותר בקשישים מאושפזים עם רמות CRP נמוכות מ-5 מ”ג/ד”ל, אך פחתה משמעותית עם עליה בריכוזי הסמן הדלקתי, כאשר הירידה הבולטת ביותר תוארה באלו עם ריכוזי CRP של 10.1 מ”ג/ד”ל ומעלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition. מחקר החתך הרטרוספקטיבי […]

    • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

      עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

      בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

    • רמות BNP מוגברות לפני ואחרי אבלציה של פרפור פרוזדורים מנבאות סיכון לסיבוכים והישנות (Open Heart)

      רמות BNP מוגברות לפני ואחרי אבלציה של פרפור פרוזדורים מנבאות סיכון לסיבוכים והישנות (Open Heart)

      שילוב רמות BNP (או B-type Natriuretic Peptide) לפני ואחרי אבלציה בחולים עם פרפור פרוזדורים קבוע משפר את הערכת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים והישנות הפרעת הקצב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Open Heart. בחולים עם רמות BNP מוגברות לפני-אבלציה וירידה לא מספקת לאחר הפעולה תועד סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים והישנות פרפור פרוזדורים. מדגם המחקר כלל […]

    © ‫ e-Med
     כל הזכויות שמורות

     

    התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

    אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
    להרשמה לאתר