קים מגוון של מבחנות בהן נלקח דם לבדיקות. במבחנות השונות יש תוספים, לצורך בצוע בדיקות שונות. חשוב להדגיש  את הספציפיות של התוספים-לא כל תוסף מתאים לבצוע כל בדיקה, כך שעל לוקח הדם להכיר את התוספים השונים ולדעת לבחור את המבחנה המתאימה לבצוע הבדיקות הנדרשות. כדי להקל על זהוי המבחנות יש צבעי פקק מקובלים המסמלים את התוסף (או העדר התוסף) במבחנה.

בטבלה הבאה אמנה את סוגי המבחנות הנפוצות ואת צבע הפקק שלהן:

בעת לקיחת הדם חשובה ההקפדה על סוג המבחנה, מלויה עד תום וכמו כן סדר הלקיחה- הסדר בו לוקחים את הדם למבחנות השונות.

כפי שהבטחתי במאמרון הקודם, אדון כאן בפרוט בסדר הלקיחה הנכון ובטעויות העלולות להגרם כתוצאה מסדר לקיחה לא נכון.

בציור הבא תוכלו לראות את הציוד המוכר ללקיחת הדם במבחנות הוקום.

כפי שכל סטאז’ר או אחות יודעים, המבחנה לתוכה יוכנס הדם, תוכנס לתוך גליל הפלסטיק והמחט המוראית בחץ בתהליך תוחדר דרך פקק המבחנה. הואקום במבחנה יגרום לזרימת הדם מן הוריד למבחנה. במקרה שיש צורך בלקיחת דם ליותר ממבחנה אחת, לוקח(ת) הדם יוציא בזריזות את המבחנה המלאה ויחבר את המבחנה הבאה. בעת הלקיחה של הדם לתוך המבחנות, לעתים ניתז מעט מן התוסף על המחט שבתוך גליל הפלסטיק. נתז זה יזהם את הדם במבחנה הבאה. כך למשל אם המבחנה הראשונה בה נלקח הדם היא המבחנה עם הפקק הסגול (זו המוראית בציור), התוסף הנמצא בה עלול לזהם את הדם במבחנה הבאה. התוסף במבחנה זו מכיל אשלגן EDTA. 

אם המבחנה הבא היא כזו בה תבוצענה בדיקות כימיות כלליות בדם, התוצאות עלולות להיות מוטעות מן הסבות הבאות:

1.      אחד הפרמטרים שאת רמתו בדם מודדים הוא אשלגן.  רמת אנליט זה חשובה מאד וכידוע הטווח הרצוי שלו בדם הוא 3.5-5.1 mmol/l. אלו הדם היה נלקח במבחנה עם פקק סגול, בגלל האשלגן הנמצא במבחנה התוצאה היתה בערך 28 mmol/l שהיא כמובן אינה תוצאה סבירה וכל עובד מעבדה או רופא המקבל תוצאה זו יודע כי יש לחזור על הבדיקה. אבל אם דגימת הדם לצורך בצוע בדיקה זו, נלקחה לאחר דגימה שנלקחה במבחנה עם פקק סגול (לצורך ספירת דם), הדגימה עלולה להזדהם וערך האשלגן הנמדד, יהיה גבוה מן הערך האמיתי. גם עליה “מזויפת” קטנה, שלא תמשוך את תשומת לב עובד המעבדה או הרופא עלולה לגרום נזק לנבדק, היות והערך שהתקבל אינו הערך האמיתי של הנבדק. הדבר קריטי במיוחד כאשר הערך האמיתי של אשלגן בדמו של הנבדק נמצא מתחת לערך המותר הנמוך.

2.      פרמטרים נוספים אותם מודדים בדם הם מתכות כמו מגנזיום וסידן. במקרה של זהום כמתואר לעיל, ה-EDTA יקשור מתכות אלו והערך הנמדד יהיה קטן מן הערך האמיתי. בדיוק כמו במקרה של אשלגן: זהום גדול יגרום לבדיקה חוזרת, אך זהום קטן עלול לגרום לדיאגנוזה לא מדויקת.

3.      פרמטר נוסף הנבדק ועלול להיות מושפע ע”י ידי זהום כזה הוא האנזים Alkaline phosphatase. אנזים זה דורש לפעילותו מגנזיום. אם רמת המגנזיום בסרום הנמדד, נמוכה (מלאכותית) בגלל שהמגנזיום קשור ל-EDTA , פעילות הפוספטזה האלקלית הנמדדת תהיה נמוכה מאד ואפילו יכולה להגיע לאפס וכמובן ערך זה אינו מיצג את ערך פעילות האנזים בדמו של הנבדק.

יראה לכם בלתי סביר, אבל לא פעם נתקלים עובדי המעבדה במבחנות המגיעות מחדרי מיון ומחלקות, בהן הוחלפו הפקקים. הפקקים הוסרו מן המבחנה היות והדם מסבה כלשהי נלקח במזרק ואז הוחזרו למבחנות הלא נכונות וכל הגיעו למעבדה. אתם יכולים לנחש את התוצאות.

ברור מכאן כי יש חשיבות לסדר לקיחת הדם. הסדר הנכון  במקרה של לקיחת דם במבחנות מסוגים שונים הוא-לפי צבע הפקק:

פקק תכלת    ——-> פקק אדום או בז’——-> פקק בצבע אפרסק או כחול——> פקק ירוק כהה או ירוק בהיר——->פקק סגול.

חשוב להדגיש כי במקרה של לקיחת דם לצורך בדיקת ליתיום, בשום פנים ואופן אין לקחת דם לתוך מבחנה עם פקק ירוק. מבחנות אלו מכילות ליתיום כנוגד קרישה.

החברות המספקות את המבחנות, מקפידות בדרך כלל על הדרכות תכופות של המשתמשים כדי שהלקיחה תהיה בסדר הנכון ותמנענה תקלות. למרות כל זאת, תקלות כאלו מתרחשות לא מעט כפי שנצפה במעבדה. ולכן יש להקפיד מאד על הסדר הנכון, כך שתוצאות הבדיקות תשקפנה את מצבו האמיתי של הנבדק.

הדם כבר נלקח-כמובן לאחר הכנה מתאימה של הנבדק, זהוי מדויק שלו, שמוש במבחנות הנכונות ובסדר הלקיחה הנכון. עתה עליו רק להגיע למעבדה לצורך בצוע הבדיקות. האם גם הדרך למעבדה מלאה במהמורות?

לפרמהאנליטיקה 2 הקליקו כאן

לפרמהאנליטיקה 1  – הקליקו כאן