Lupus

מאפייני כאבי ראש בחולי לופוס וטרשת נפוצה (Headache)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Headache עולה כי כאבי ראש אינם מהווים חלק מהביטויים הקליניים של מחלות אוטואימוניות, דוגמת לופוס או טרשת נפוצה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך אם כאבי ראש, ומיגרנה בפרט, שייכים לספקטרום הביטויים הנוירולוגיים של SLE (Systemic Lupus Erythematosus).

במסגרת המחקר התאימו החוקרים בין חולי לופוס ובין ביקורות בריאות, עם הקפדה על התאמה בגיל, מין ורמת השכלה. כמו כן, הם התאימו בין תת-קבוצה של חולי לופוס ובין חולים הסובלים מטרשת נפוצה (Multiple Sclerosis), מחלה אוטואימונית ספציפית למערכת העצבים. כל המשתתפים במחקר עברו הערכה לנוכחות כאבי ראש במהלך השנה האחרונה. כמו כן, החוקרים העריכו נוכחות חרדה, דיכאון ואיכות חיים בתחילת המחקר. במהלך השנה שלאחר מכן, כל המשתתפים עברו הערכה אחת לשלושה חודשים, באמצעות יומנים ספציפיים לתיעוד כאבי ראש.

מדגם המחקר כלל 72 זוהו של חולי לופוס וביקורות ו-48 חולים בטרשת נפוצה, שהשלימו 12 חודשי מעקב. שכיחות מיגרנה, עם או בלי אאורה, הייתה דומה בקבוצת חולי לופוס (21%), טרשת נפוצה (23%) ובקבוצת הביקורות (22%), וכך גם שכיחות כאבי-ראש על-רקע מתח שרירים (Tension Headache). משך וחומרת התקפי מיגרנה היו קלים יותר בקבוצת חולי לופוס, בהשוואה לביקורות. רק כאב ראש כרוני על-רקע מתח שרירים היה נפוץ יותר משמעותית בחולי לופוס (12.5%), בהשוואה לביקורות (1.4%).

בחולים עם טרשת נפוצה תועדה שכיחות מוגברת של כאבי ראש כרוניים על-רקע מתח שרירים (8.3%). לא נמצא קשר בין כל אחד מסוגי כאבי הראש ובין ביטוים קליניים ספציפיים, נוגדנים עצמיים או פעילות המחלה, לא בחולי לופוס ולא בחולים עם טרשת נפוצה.

ללא תלות בנוכחות כאבי ראש, תסמיני חרדה ופגיעה באיכות החיים היו נפוצים יותר בחולי לופוס, בהשוואה לחולים עם טרשת נפוצה או פלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אין עוד להתייחס למיגרנה אל ביטוי נוירולוגי של תהליך אוטואימוני מערכת או ספציפי. הם סבורים כי השכיחות המוגברת של מיגרנה שתועדה במחקרים קודמים נובעת ככל הנראה מחולשה מתודולוגית של מחקרים אלו.

Headache 2011

הערת עורך מדור ראומטולוגיה, ד”ר עודד קמחי:

האופי החמקמק של הביטויים ה”רכים” ב SLE הוא מקור לויכוחים רבים בספרות.  המושג של LUPUS HEADACHE שגור בפי רבים ואינו מוגדר היטב.

יחודו של מאמר זה בשני היבטים. הראשון הוא האופי הפרוספקטיבי והמתודולוגיה הקפדנית של רישום אפיזודות הכאב ביומן כאב. מאמרים רבים קודמים המתייחסים לשאלת ההסתמנות של היבטים נוירולוגיים של SLE הם רטרוספקטיביים. ההיבט השני היא העובדה כי חלק ממחברי המאמר הם נוירולוגים העוסקים בכאב ראש. במחלה שהאבחנה שלה מבוססת על אנמנזה יש כמובן משמעות לניסיונם של העוסקים בתחום ובהחלט ניתן לחשוב על טעויות באבחון וקלסיפיקציה ברופאים שאינם עוסקים בתחום על בסיס קבוע.

מסקנת המאמר היא כי מיגרנות אינן חלק מההסתמנות של SLE ויש להוציא את ההסתמנות מההגדרות הנוירופסיכיאטריות של SLE. עוד הם מציינים את השיעור הגבוה של דיכאון וחרדה בכאב חולי SLE המשפיע לדעתם על כאבים מסוג TENSION TYPE.

ההגדרות אינן חשובות רק מבחינה פורמליסטית שכן רבים נוהגים להתחיל טיפול מסוגים שונים בהתבסס עליהן.

המאמר אינו פותר את המחלוקת אך ללא ספק מעלה שאלה לגבי המתודולוגיה העתידית של מחקרים בנושא ומחייב שאלה לגבי שיתוף פעולה של נוירולוגים וריאומטולוגים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים ככלל אינם מעלים את הסיכון להתפתחות SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), אך קיים קשר משמעותי בין חיסון כנגד נגיף HBV (או Hepatitis B Virus) ובין המחלה האוטואימונית, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy. ברקע למחקר, עלתה השערה כי חיסונים עלולים להיות טריגר להתפתחות לופוס, לאור החשיבות שלהם בתגובות […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה