Lupus

שכיחות גבוהה של חסרים קוגניטיביים במבוגרים שהחלימו מנגיף הקורונה (JAMA Network Open)

מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה שכיחות גבוהה של בעיות זיכרון בקרב מבוגרים שחלו בקורונה בדרגה קלה ולא אושפזו בבית חולים, כאשר למעלה מאחד מכל 10 מחלימים דיווח על בעיות קוגניטיביות עד שמונה חודשים לאחר אבחנת הזיהום הנגיפי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמינים נוירולוגיים ונוירו-קוגניטיביים עשויים להופיע כחלק מסיבוכי זיהום בנגיף הקורונה, או תסמונת PASC (Postacute Sequelae of SARS-CoV-2). לאור נתונים מוגבלים אודות שכיחות תסמינים אלו בחולים שלא אושפזו ופיתחו מחלה קלה, החוקרים בחנו את שכיחות בעיות זיכרון שמונה חודשים לאחר זיהום בנגיף הקורונה.

החוקרים שלחו שלוש הזמנות אלקטרוניות ל-53,168 משתתפים, כאשר 13,001 משתתפים (גיל ממוצע של 47 שנים, 66% נשים) השלימו את השאלון בתחילת המחקר והיו במעקב למשך עד שמונה חודשים.

לאורך המעקב, לאחר 257 ימים מתחילת המחקר, בממוצע, 9,705 משתתפים השיבו שוב לשאלון, כאשר 72 מבין 651 משתתפים (11%) שהיו חיוביים לנגיף הקורונה דיווחו על בעיות זיכרון. מנגד, בעיות זיכרון דווחו ע”י 254 מבין 5,712 משתתפים (4%) שהיו שליליים בבדיקה לנוכחות הזיהום ו-80 מבין 3,342 משתתפים (2%) שנבחרו באקראי ולא עברו בדיקה לנגיף הקורונה.

מניתוח הנתונים עלה קשר מובהק בין עדות לזיהום בנגיף הקורונה ובין דיווח על בעיות זיכרון לאחר שמונה חודשי מעקב (יחס סיכויים של 4.66, רווח בר-סמך 95 של 3.25-6.66) בהשוואה לקבוצה שנבחרה באקראי ולא השלימה בדיקה לנגיף הקורונה. במהלך המעקב, 267 מבין 649 משתתפים (41%) שהיו חיוביים לקורונה דיווחו על החמרה משמעותית במצב הבריאותי, בהשוואה למצבם שנה מוקדם יותר ו-81 מבין 651 משתתפים (12%) שהיו חיוביים לקורונה דיווחו גם על בעיות ריכוז.

בנוסף, ב-59 מבין 267 משתתפים (82%) שחלו בקורונה ודיווחו על בעיות זיכרון דווח גם על החמרה במצב הבריאותי. תחושות דיכאון, חוסר אנרגיה, או כאב, דווחו בשכיחות די דומה בשתי הקבוצות.

החוקרים כותבים כי לממצאים אלו חשיבות רבה, שכן מעידים כי גם לזיהום בדרגה קלה בנגיף הקורונה עשויות להיות השלכות משמעותיות. מהממצאים עולה כי הפרעות זיכרון עשויות להוות חלק מתסמונת COVID-19 מאוחרת, אך דרושים מחקרים נוספים בנושא בכדי להסיק מסקנות חד-משמעיות.

JAMA Network Open 2021

לידיעה ב-CIDRAP

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה