הפחתת חשיפה לסטרואידים לטובת טיפול ממוקד יותר עשויה לצמצם את הסיכון לפגיעה באיברים בילדים עם אבחנה של SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס EULAR.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים מליברפול את המשתנים הקליניים, דמוגרפיים ותרפויטיים העשויים להשפיע על הסיכון לנזק ופגיעה בתפקוד איברים בחולים עם לופוס עד גיל 18 שנים. הם אספו נתונים אודות 4,738 ביקורים רפואיים של 430 חולים ממדגם UK JSLE Cohort Study עם חציון תקופת מעקב של 46 חודשים. בסיכומו של דבר, הם השלימו הערכה של חציון של 10 ביקורים של כל מטופל.
מהנתונים עולה כי 23% מהחולים אובחנו עם פגיעה באיברי מטרה לאורך המעקב.
מניתוח רב-משתני עלה כי מספר גורמים נקשרו עם הסיכון לפגיעה באיברי מטרה, כולל חשיפה למתילפרדניזולון (יחס סיכון של 2.2, p=0.002), מדד PGA (או Physician’s Global Assessment) ממוצע מתוקן לזמן (יחס סיכון של 2.87, p=0.002) ומדד SLE Disease Activity Index-2K ממוצע (יחס סיכון של 1.13, p=0.013).
מהנתונים עולה באופן לא מפתיע כי באלו עם פעילות מחלה משמעותית יותר תועדה שכיחות גבוהה יותר של פגיעה באיברים. בנוסף, מניתוח של חולים עם פעילות מחלה נמוכה עלה כי 20.5%מהחולים פיתחו פגיעה באיברים לאורך המעקב. ניתוח רב-משתני של אוכלוסייה זו הראה כי מספר גורמים נקשרו עם הופעת פגיעה בתפקוד איברים, כולל חשיפה למתילפרדניזולון (יחס סיכון של 2.61, p=0.04) ומדד PGA ממוצע מתוקן לזמן (יחס סיכון של 3.41, P=0.003).
בתת-קבוצה שכלל חולים עם פעילות מחלה בדרגה בינונית/גבוהה מצאו החוקרים כי פגיעה באיברים על-רקע חשיפה למתילפרדניזולון תועדה ב-28.1% מהחולים (יחס סיכון של 2.29, רווח בר-סמך 95% של 1.31-4.0). החוקרים הדגישו כי הממצאים העידו כי השימוש בקורטיקוסטרואידים נקשר באופן ברור עם התפתחות פגיעה באיברים.
גורמים משמעותיים אחרים שנקשרו עם הופעת פגיעה בתפקוד איברים עם הזמן בקרב חולים עם פעילות מחלה בדרגה בינונית/גבוהה כללו את מדד PGA הממוצע המתוקן לזמן (יחס סיכון של 2.66, p=0.016) ואת מדד SLE Disease Activity Index-2K (יחס סיכון של 1.15, p=0.014).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש בטיפולים תרופתיים ממקודים ומדגישים את היתרונות בטווח הארוך של צמצום חשיפה לקורטיקוסטרואידים.
מתוך כנס EULAR
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!