Medical Management

חשיבות הפרהאנליטיקה / מאמר אורח מאת ד”ר יפה ורד

על צג המחשב במרפאה של קופת חולים, במרפאת החוץ של בית החולים או במחלקת האשפוז מופיעות תוצאות בדיקות המעבדה של המטופל. האם באמת אפשר לסמוך על המספרים? האם הם באמת מיצגים את מצב המטופל? אולי בכלל כדאי מיד לשלוח דגימה נוספת?

לרבים מן הצוות הרפואי והרופאים בכלל זה, המעבדה היא קופסה שחורה. שולחים אליה מבחנות והיא מנפיקה מספרים. הכל יודעים כי יש חשיבות לדיוק בבצוע הבדיקות לצורך קבלת תשובה אמינה. מעטים יודעים שלתהליך של לקיחת הדם, למבחנות עצמן ולשליחת הדם למעבדה יש השפעה גדולה מאד על התוצאות. בצוע בדיקות בדגימה הוא רק שלב אחד במהלך חייה מרגע הזמנת הבדיקות ועד להופעת התוצאות על צג המחשב. 

חשוב לזכור כי דגימה נמצאת ומטופלת במעבדה רק בחלק ממחזור חייה. בציור הבא אפשר לראות סכמה של מסלול חייה של דגימה:

נערכו מחקרים לא מעטים על סיבות לטעויות בתוצאות מעבדה. בחרתי להראות את הגרף הבא מתוך מאמר מ-2007.


ממאמר זה מתברר כי רק 15% מן הטעויות בתוצאות, מקורן בתקלה כלשהי בעבודת המעבדה בעוד שבתהליך הפרהאנליטי מתרחשים 62% מן הטעויות בתוצאות.. לפי מאמרים אחרים אחוז הטעויות הנגרמות בגלל התהליך הפרהאנליטי הוא אף גבוה יותר 68% ואלו התהליך האנליטי אחראי רק ל-13% מן הטעויות. חשוב להדגיש כי אנשי המעבדה מיחסים חשיבות רבה מאד לתהליך הפרהאנליטי עד כי במרץ 2015 יתקיים בחסות ה – EUFCC (הפדרציה האירופית של כימיה קלינית ומעבדנות רפואית) כנוס שלם שיוקדש לתהליך הפרהאנליטי.

בעולם המעבדה כמו בכל עולם התהליכים המתועשים מדברים כל הזמן על שאיפה לשפור תהליכים. מדוע אם כך, אין אנו חשים במאמצים לשפור התהליך הפרהאנליטי? האם עמידה במקום בנושא אינה עלולה לסכן חיי אדם? ובעולם שלו נטייה להסתכל על כל דבר רק דרך החור שבגרוש, האם אין בזה הפסד כספי ניכר?. צריך ולהדגיש כי בכל מעבדה מושקעים סכומי כסף ומשאבי אנוש ניכרים בשפור התהליך האנליטי. המעבדות רוכשות ציוד אנליטי חדיש ואוטמטי המקטין את סכויי הטעות וכמו כן יש בהן מערך שלם של בקרת איכות לצורך בקרה על ערכי האנליטים המתקבלים.

אנסה לסכם את הסבות שבגללן לדעתי לא מוקדשת תשומת לב מספקת לתהליך הפרהאנליטי:


  • התהליך הפרהאנליטי ברובו, אינו מתרחש בתוך המעבדה ואינו נשלט ומבוקר על ידה, למרות זאת המאמרים הדנים בנושא הפרהאנליטי נמצאים בעיתונים של הכימיה הקלינית המכוונים לעובדי המעבדה ולא בעיתונים הרפואיים הכלליים, אשר בהם מעיינים הרופאים.


  • כפי שציינתי בראשית דברי, המעבדה היא בדרך כלל קופסה שחורה וכל התהליכים  אותם עוברות הדגימות בתוכה ולפניה הם למעשה non-issue עבור הצוות הרפואי.


  • לפי הספרות שכיחות השגיאות בתוצאות המעבדה הוא כ-0.6%. חשוב קל יראה לנו כי בערך 0.40% מן הטעויות נגרמות בגלל תהליך פרהאנליטי. מספרים אלו (שכיחות של 1/250 של תשובה שגויה בגלל תהליך פרה-אנליטי), נראים קטנים וזנחים ולא ראויים לעסוק בהם.


  • למרבה השמחה רוב הטעויות הפרהאנליטיות הנוצרות בעת לקיחת הדגימה או הובלתה, מתגלות כבר במעבדה כך שהנזק לחולים הוא באמת אפסי.

  • יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לתהליך זה ולו רק מן הסבה הכלכלית. למעבדה אותה ניהלתי הגיעו כ-40,000 דגימות בחודש עם ממוצע של 18 בדיקות לדגימה. בממוצע הגיעו 1600 דגימות פגומות בחודש בהן בוצעו כ-29000 בדיקות. עלות של בדיקות שגרתיות זולות היא כ- 5 לבדיקה. הנזק הכספי הנגרם, הוא כ-140,000 שניתן היה לנצל אותם למטרות ראויות יותר.

    בהמשך, במספר מאמרים קצרים אנסה להסביר את חשיבות התהליך הפרה אנליטי כולו שלב, אחר שלב.

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • שינויים ניכרים בערכי המוגלובין מסוכרר מלווים בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם סוכרת

      שינויים ניכרים בערכי המוגלובין מסוכרר מלווים בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם סוכרת

      וריאבליות ניכרת בערכי המוגלובין מסוכרר, כפי שנקבע לאורך ארבע שנים, מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 1 ובאלו עם סוכרת מסוג 2, זאת ללא תלות בממוצע ערכי המוגלובין מסוכרר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי החשיבות של איזון גליקמי, כפי שמשתקף בריכוז […]

    • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

      תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

      הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

    • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

      מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

      רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

    • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

      רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

      רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

    • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

      מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

      במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

    • היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

      היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

      בחולים עם היפונתרמיה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים, בהשוואה לאלו עם ריכוזי נתרן תקינים בדם, ולאורך הזמן, הסיכון לתמותה פחת בחולים עם היפונתרמיה קלה; אך מגמה זו הייתה פחות בולטת באלו עם היפונתרמיה מתונה ולא תוארה כלל בחולים עם היפונתרמיה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal […]

    • בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

      בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

      בדיקת סטיק שתן לצד מיטת החולה הדגים רגישות וסגוליות גבוהות יותר מבדיקת שתן מעבדתית לאבחנה של זיהום בדרכי השתן בתינוקות בגילאי 2-6 חודשים עם חום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים השלימו ניתוח חתך שכלל 9,387 תינוקות בריאים בגילאי 2-6 חודשים, אשר התייצגו עם חום של 38.0 מעלות ומעלה לאחד מחמישה חדרי […]

    • חשיבות משלב בדיקת קלפרוטקטין בצואה עם בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בחולים עם מחלת קרוהן

      חשיבות משלב בדיקת קלפרוטקטין בצואה עם בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בחולים עם מחלת קרוהן

      הערכת ריפוי רירית המעי, על-בסיס בדיקת קלפרוטקטין בצואה ובדיקת אולטרה-סאונד של המעי, מלווה בסיכון מופחת להתקדמות נזק במעי ולכן מלווה בשיפור תוצאות ארוכות טווח בחולים עם מחלת קרוהן, כך מדווחים חוקרים מצרפת במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. המחקר הפרוספקטיבי נערך במרכז יחיד בצרפת בין פברואר עד אפריל בשנת 2022 ובין דצמבר 2023 עד […]

    • היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

      היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

      מדד De Ritis Ratio, הוגדר כיחס בין ריכוז AST ל-ALT בדם, מנבא בצורה יעילה את הסיכון לתמותה בתוך 30 ימים של חולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם, כאשר יחס גבוה מ-1 מנבא סיכון מוגבר לתמותה ויחס של עד 1 מעיד כי אין עליה בסיכון לתמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. המחקר הרטרוספקטיבי […]

    התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

    אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך