המשורר ורגיליוס שחי בתקופת רומא העתיקה אמר ש”הרווחה הגדולה ביותר נמצאת בבריאות”. מאחורי האמרה שלו יש אמת רבה, מאחר וההשפעות של תחום הבריאות היום מורגשות בכל חברה. לבריאות לקויה יש השפעה כלכלית משמעותית, כאשר אנשים לא מסוגלים לעבוד או לממן טיפול בעצמם. מימון ציבורי הוא הכרחי עבור שירותי בריאות, במיוחד במקרים בהם האוכלוסייה הולכת ומזדקנת. כך לדוגמא, בצרפת, רק עשרה אחוזים מתקציב הבריאות מוקדש למניעה. גם נתון זה הוא שיפור לעומת המצב בעבר, כאשר צרפת הייתה אחת המדינות שדורגו מאחור בהשוואה לשאר מדינות האיחוד האירופאי, אבל עדיין יש עוד הרבה מקום לשיפור.

האמירה “מניעה טובה יותר מאשר תרופה” נשמעת לעיתים קרובות ברפואה המודרנית, אך למעשה אנו מחמיצים כל הזמן הזדמנויות שעומדות לרשותנו בתחום הרפואה. בפועל, בינה מלאכותית יכולה להשפיע על האופן בו אנו תופסים מידע ולסייע לנו לממש את הפוטנציאל של הנתונים.

כיום, קצב האימוץ של פתרונות בינה מלאכותית עומד על 35% ואנשים מתחילים לגלות את היתרונות מאחורי הטכנולוגיה הזו. אם נסתכל על מדינות אירופה, למשל בצרפת אחוז השימוש בטכנולוגיה זו עומד על 36% בהשוואה ל-40% בספרד, 44% בגרמניה ו-46% בבלגיה. ועדיין, יש לפעול יותר כדי לקדם שימוש בבינה מלאכותית במגזר הבריאות וכדי לעודד את הכישורים הנדרשים בתחום זה. מספר האפליקציות הקשורות לבריאות עלה לאחרונה במאות אחוזים וצפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. אנו ממשיכים להשתמש בבינה מלאכותית עבור מטרות כמו מניעה ובדיקות רפואיות שגרתיות. כך למשל חברות תרופות מפתחות תרופות המותאמות לחולים על פי הנתונים האישיים שלהם.

מגזר הבריאות העולמי מתאושש כעת מהמשבר הבריאותי הגדול של המאה – מגפת הקורונה. אנשי מקצוע בתחום הבריאות ממשיכים לבדוק כיצד הם יכולים לשפר את הטיפול הרפואי וכיצד הם יכולים להיות מוכנים למשברים הבאים והבינה מלאכותית היא כלי שיכול לעזור להם משמעותית. כך למשל כדי להתגבר על מוטציות של נגיף הקורונה, חוקרים באוניברסיטת דרום קליפורניה פיתחו מודל בינה מלאכותית שיוצר תוכנית לחיסונים שונים תוך שניות, תהליך שהיה לוקח בעבר חודשים או שנים.

לפי סקר שערכה חברת המחקר Optum יותר ממחצית מאנשי הרפואה שנסקרו (56%) הרחיבו או האיצו את יישומי הבינה המלאכותית בארגונים שלהם בתגובה למגפת הקורונה ומנהלים בכירים רואים בהשקעה זו השקעה חיובית שתחזיר את עצמה במהרה. 59% מאנשי הרפואה העריכו כי בינה מלאכותית תוביל לחסכון מוחשי תוך שלוש שנים, עליה של 90% בהשוואה ל-2018. בעוד הרפואה ממשיכה להתפתח ונתח השוק של האינטרנט של הדברים מתרחב, מטופלים, אנשי רפואה וחוקרים מסתמכים יותר ויותר על בינה מלאכותית כדי להפוך משימות מנהליות לאוטומטיות, להאיץ אבחונים, מחקר רפואי וטיפול, לחזות סיכונים ולנהל את בריאות הציבור.

למרות זאת, חשוב לזכור שגם בינה מלאכותית פותחה על ידי בני אדם ויכולה להיות בעלת אותן הטיות שיכולות להיות לבני אדם. ארגון הבריאות העולמי ציין שיש לקחת זאת בחשבון והביע דאגה שטיפול רפואי איכותי למבוגרים למשל יכול להיות מושפע מטכנולוגיות בינה מלאכותית שמכילות בתוכם סטריאוטיפים או הטיות מפלות. אנו חייבים לענות על האתגרים האתיים של בינה מלאכותית אם אנו רוצים לענות על הדרישות של אוכלוסייה שהולכת ומזדקנת במדינות רבות. עתיד הבינה מלאכותית יהיה עתיד מוצלח רק אם הטכנולוגיות יהיו הוגנות ולא מוטות.

אחד האתגרים העיקריים שעומדים בפני מנהלים בתחום הבריאות היא תשתית האחסון של הנתונים. כדי לנצל את הבינה מלאכותית כפי שצריך, ארגוני הבריאות צריכים להיות מסוגלים לאחסן, לנהל ולנתח נתונים ממיקומים  רבים ושונים. הפתרון לבעיה זו חייב להיות היצירה של נוהלי מידע שמאפשרים לנתונים לזרום בחופשיות ובצורה מאובטחת בקרב עננים, אחסון פרטי ותוכנה כשירות (SaaS). זה במיוחד נכון לאפליקציות בינה מלאכותית הקשורות לרפואה, שכן הנתונים בהם צריכים להישלח למומחים במטרה לטפל טוב יותר בחולה או לתרום למחקר הרפואי. לבינה מלאכותית יש עתיד מרתק בתחום הרפואה והוא יכול לסייע לפתור אתגרים רבים שאנו מתמודדים איתם כיום, אם רק נדע להתמודד עם הנתונים שהוא יכול לספק לנו.