meningitis

גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם עלולים לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי בחולי סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה קשר הדוק בין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ובין ליקוי קוגניטיבי גלובאלי בחולי סכיזופרניה. החוקרים מצאו כי תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם וסוכרת מלווים בתפקוד גרוע יותר בתחומים קוגניטיביים ספציפיים, כולל קשב/ערנות, פתרון בעיות, מהירות עיבוד מידע, למידה מילולית וחזותית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפרעה בתפקוד קוגניטיבי ובין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וליקוי קוגניטיבי בחולי סכיזופרניה. הם ערכו סקירה שיטתית במאגרי Embase, Scopus, MEDLINE, PubMed ו-Cochrane לזיהוי מחקרים להערכת תפקוד קוגניטיבי בחולים עם סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית, בחנו את הקשר בין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ובין התוצאות והשוו את התוצאות הקוגניטיביות של חולים עם סכיזופרניה או הפרעות סכיזואפקטיביות עם ובלי גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. התוצא העיקרי היה התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי.

הסקירה כללה 27 מחקרים, אשר כללו בסך הכול 10,174 חולים עם סכיזופרניה.

חסרים קוגניטיביים גלובאליים היו חמורים יותר משמעותית בחולי סכיזופרניה עם תסמונת מטבולית (13 מחקרים, גודל השפעה של 0.31, p=0.001), סוכרת (8 מחקרים, גודל השפעה של 0.32, p<0.001), או יתר לחץ דם (5 מחקרים, גודל השפעה של 0.2, p<0.001). עוד מדווחים החוקרים על חסרים גדולים יותר, אך לא מובהקים סטטיסטית, בחולים עם השמנה, עודף משקל ותנגודת לאינסולין.

תפקוד גרוע יותר בתחומים קוגניטיביים ספציפיים נקשר עם הפרעה בתפקוד קוגניטיבי וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בחמישה תחומים – כולל קשב/ערנות, סיבתיות ופתרון בעיות, מהירות עיבוד, למידה מילולית ולמידה חזותית – בחולי סוכרת (טווח גדלי השפעה בין 0.23 עד 0.40) ובארבעה מהתחומים בחולים עם תסמונת מטבולית (טווח גדלי השפעה בין 0.15-0.40) ויתר לחץ דם (טווח גדלי השפעה בין 0.15 עד 0.27).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי הסקירה השיטתית ומטה האנליזה מעידים כי תסמונת מטבולית, סוכרת ויתר לחץ דם קשורים בקשר מובהק סטטיסטית עם ליקוי קוגניטיבי גלובאלי בחולי סכיזופרניה.

JAMA Psychiatry 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה