Menopause

האם לדיאטה קטוגנית יש תועלת בחולים עם אי-ספיקת לב? (מתוך אתר Medscape)

דיאטה קטוגנית, אשר פותחה במקור בשנות ה-20 של המאה הקודמת כטיפול חליפי לאפילפסיה בילדים, עדיין משמשת כגישת טיפול למגוון מחלות כרוניות, כולל מחלות נוירו-דגנרטיביות, סוכרת, מחלת כבד שומני, מחלות ממאירות וכמובן, לירידה במשקל. עם זאת, בספרות הרפואית ישנם ממצאים סותרים אודות חשיבות דיאטה זו בחולים עם אי-ספיקת לב ובסקירה חדשה ביקשו החוקרים לבחון את העדויות בנושא.

הצריכה הקלורית היומית של אלו המקפידים על דיאטה קטוגנית נעה מבוססת ברובה על שומנים (70-80%), כאשר חלבונים אחראיים ל-10-20% מהתזונה ופחמימות ל-5-10% מהרכב התזונה. הפחתת צריכת פחמימות לצד הגברת צריכת שומנים מובילה לשינוי מטבולי בגוף הקרוי קטוזיס. במצבים אלו, רמות קטונים בדם עולים עקב הגבלת צריכת פחמימות, עם הפחתת רמות אינסולין בדם וכתוצאה מכך הפחתת עיכוב ליפוליזה וייצור קטונים, עם עליה בשחרור חומצות שומן מרקמת שומן, המשמשות לייצור קטונים בכבד.

הלב יכול לנצל קטונים כמקור אנרגיה באופן לא-מבוקר ועולה השאלה אם יש אפשרות להגביר ייצור אנרגיה במצבים כמו אי-ספיקת לב. מחקרים בחולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת מצאו כי הלב הכושל מתבסס יותר ויותר על קטונים כמקור אנרגיה חליפי. ממחקר EMPA-REG OUTCOME עלתה ההשערה כי רמות קטונים גבוהות יותר בדם מעלות את חמצון קטונים בלבד ועשויות לתרום לשיפור התוצאות הקרדיווסקולאריות. יתרה מזאת, מחקר אחר בו חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל קיבלו עירוי תוך-ורידי של קטונים, ביתא-הידרוקסיבוטירט, או פלסבו, מצא כי עליה ברמות קטונים בדם בעקבות מתן ביתא-הידרוקסיבוטירט לוותה בעלי של כ-40% בתפקוד הלב. לאור זאת, היכולת של הלב לחמצן קטונים משפיעה לטובה על חולים עם אי-ספיקת לב.

ההמלצות בנושא מחלות לב וכלי דם תומכות בהגבלת צריכת שומן טראנס ושומן רווי, הפחתת נתרן והגברת צריכת מגוון פירות וירקות, דגנים מלאים, עופות ודגים. המלצות אלו סותרות את עקרונות דיאטה קטוגנית (עתירת-שומנים/דלת פחמימות) מאחר ופירות וירקות עתירים בפחמימות. מרות שחומצות שומן חד ורב בלתי-רוויות משפיעות לטובה על הלב במצבי אי-ספיקת לב, דיאטה קטוגנית מובילה פעמים רבות לצריכה רבה של מגוון שומנים רווים ולא-רוויים ולכן חשוב לתכנן הפחתת צריכת שומן רווי ולהגדיל צריכת שומן לא-רווי במידה ובוחרים בדיאטה קטוגנית בחולי אי-ספיקת לב.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

ישנן עדויות מוגבלות בכל הנוגע להשפעות ארוכות הטווח של דיאטה קטוגנית על תפקוד הלב בחולי אי-ספיקת לב. למעשה, מרבית המחקרים עד כה בחנו את ההשפעות בטווח הקצר של דיאטה קטוגנית בחולים ללא אי-ספיקת לב או גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. יתרה מזאת, מאחר ויש הבדלים בהמלצות לדיאטה קטוגנית, אין קונצנזוס אודות ההשלכות הקרדיווסקולאריות.

על-בסיס העדויות הזמינות, דרושים מחקרים נוספים להערכת ההשפעות ארוכות הטווח של דיאטה קטוגנית בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד או שמור של חדר שמאל.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לעיין בידיעה נוספת שפורסמה לאחרונה באתר בנושא התועלת של גופי קטון בחולים עם מחלות לב וכלי דם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה עם הגבלה קלורית פעמיים בשבוע עדיפה על פעילות גופנית בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes Care)

    דיאטה עם הגבלה קלורית פעמיים בשבוע עדיפה על פעילות גופנית בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes Care)

    הקפדה על דיאטה עם הגבלה קלורית ותחת השגחה רפואית פעמיים בשבוע עשויה להפחית את רמות הסוכר בדם במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר וסוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים שהוצגו בכתב העת Diabetes Care. הגבלה קלורית יומית והגברת פעילות גופנית משפרים את האיזון הגליקמי ועשויים להביא לנסיגה של סוכרת בחולים עם סוכרת מסוג 2, אך קשה […]

  • דיאטה עתירת נוגדי-חמצון עשויה לשפר את איכות החיים בנשים עם אקנה (Nutrients)

    דיאטה עתירת נוגדי-חמצון עשויה לשפר את איכות החיים בנשים עם אקנה (Nutrients)

    היענות גבוהה לדיאטה עתירת נוגדי-חמצון עשויה להפחית את הסיכון לפגיעה באיכות החיים משנית לאקנה בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Nutrients. דיאטה מערבית טיפוסית עתירה במזון אולטרה-מעובד עם סוכר, שומן רווי ותוספי מזון עם ערך גליקמי גבוה ודלה בחומצות שומן רב-בלתי רוויות, סיבים, מים, ויטמינים ומינרלים ועלולה להוביל לעליה בסיכון להתפתחות אקנה […]

  • סיכון קרדיווסקולארי מופחת עם טיפול יציב ב-DMARD בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Annals of the Rheum Dis)

    סיכון קרדיווסקולארי מופחת עם טיפול יציב ב-DMARD בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Annals of the Rheum Dis)

    הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית נמוך יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית עם עדות לנוגדנים תחת טיפול יציב בתרופות ממשפחת DMARD (או Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drug), בהשוואה לחולים שאינם תחת טיפול יציב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר הדוק בין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית בחולים עם דלקת […]

  • טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Society of Cardiology עולה כי טיפוס מדרגות מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב. הסקירה כללה תשעה מחקרים עם נתונים אודות 480,520 משתתפים והחוקרים השלימו ניתוח של חמישה מחקרים עם 455,649 משתתפים במטרה לקבוע את הקשר בין טיפוס מדרגות ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב […]

  • הערכת סיכונים ומניעת נפילות בקרב מבוגרים המתגוררים בקהילה – סקירה (JAMA)

    הערכת סיכונים ומניעת נפילות בקרב מבוגרים המתגוררים בקהילה – סקירה (JAMA)

    נפילות הן גורם שכיח – וניתן למניעה – לתחלואה ולתמותה בקרב מבוגרים ברחבי העולם. סקירה זו מה-JAMA עוסקת בהערכת סיכונים ובמניעת נפילות בקרב מבוגרים המתגוררים בקהילה. על פי סקר טלפוני ארצי מייצג משנת 2018, כ-27% מהמבוגרים מעל גיל 65 נפלו במהלך השנה הקודמת. מתוך האירועים הללו, 59% מהם דווחו על ידי נשים ו-41% על ידי […]

  • אי ספיקת לב עם מקטע פלִיטה שמור: כל מה שצריך לדעת בקצרה (THE LANCET)

    אי ספיקת לב עם מקטע פלִיטה שמור: כל מה שצריך לדעת בקצרה (THE LANCET)

    אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF) היא אתגר קליני משמעותי עם שכיחות גוברת ברחבי העולם. מאמר זה מה-LANCET מציע כי אבחון וניהול מדויקים של  HFpEF מחייבים גישה רב תחומית, תוך התחשבות בהתייצגות הקלינית, בסָמנים ביולוגיים מתאימים ובהדמיה. אי ספיקת לב עם מקטע פלִיטה שמור (HFpEF) היא אתגר קליני המתייצג עם מגוון של סימפטומים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה