Multiple Sclerosis

מודפניל – התמודדות עם עייפות וישנוניות יתר יומית ביום יום ובמצבי חולי שונים/מאמר אורח מאת דר’ שלמה פלכטר (*)

מתמחה עייף

(*) דר’ שלמה פלכטר מנהל השירות לטרשת נפוצה, מרכז רפואי אסף הרופא, מנהל המרכז הרפואי בתימון , מחוז תל אביב, שירותי בריאות כללית

עייפות מוגדרת כמצב של ירידה ביכולת לעבוד לאחר תקופה של פעילות מנטלית או פיזית.

עייפות וישנוניות יתר יומית הינה תופעה נפוצה בקרב האוכלוסיה הכללית הבריאה בכלל ובעיקר בקרב עובדים הנדרשים לשעות עבודה מרובות תוך ריכוז מאמץ למשך שעות רבות במהלך היום או הלילה.

בין 10% ל- 25% מכלל העובדים מועסקים במשרות המחייבות עבודה במשמרות לילה. כ- 10% מהעובדים שמשרתם הינה קבועה במשמרת לילה יפתחו הפרעה קשה מספיק במנגנון השינה ערות שעלולה לגרום להופעת הפרעת שינה המוגדרת כהפרעה על רקע משמרות –SWSD- Shift Work Sleep Disrober .

הפרעה זו באה לידי ביטוי בישנוניות יתר בשעות הלילה (בזמן העבודה במשמרת) וקשיי הרדמות בשעות היום שלאחר המשמרת. על רקע הפרעת השינה הזאת SWSD , אחוז גבוה מהסובלים ממנה מפתחים הפרעות במערכת העיכול בעיקר כיבי קיבה, מעורבים בתאונות הן במקום העבודה והן בדרכים על רקע ישנוניות היתר; מפתחים מצבי דיכאון, ונעדרים לעיתים תכופות ממקום העבודה (1).

מודפיניל (פרוויג’יל Provigil ) הינה תרופה מקדמת עוררות. מנגנון הפעולה של התרופה אינו ידוע עדיין, אך הוא שונה מהתרופות המעוררות שהן ניגזרות אמפטמיניות. פעילותו מערבת נוירוטרנסמיטורים מרובים עם הגברת פעילות אדרנרגית היסטמינרגית גלוטאמינרגית והיפוקרטינית, ומאידך מפחיתה את הפעילות הגאבארגית. מבחינה אנטומית אתרי הפעולה של התרופה הם המעגלים ההיפותלמיים המעורבים בתהליכי העוררות.

אחת מהתוויותיה היא טיפול בעובדי משמרות הסובלים מהפרעות שינה. התרופה הוכנסה לשימוש כבר לפני מספר שנים ויתרונה הגדול הוא יכולתה להגביר את הערנות והריכוז בעובדי המשמרות עם פגיעה מיזערית ביכולתם להירדם לאחר משמרת הלילה.

התוויה נוספת של המודפיניל (פרוויג’יל) הינה הטיפול בישנוניות יתר אצל הסובלים מהפסקות נשימה בשינה, תופעה נפוצה בקרב גברים ונשים בין 2% עד 7% מהאוכלוסיה. התסמונת מאופיינת בהפסקות נשימה קצרות ומחזוריות לפעמים מאות פעמים במשך השינה, תופעה הגורמת ליקיצות קצרות מבלי להיות מודע לכך וכתוצאה מכך מתפתח מחסור בחמצן בדם. מצב חולני זה הינו גורם סיכון להתפתחות מחלות לב, יתר לחץ דם, שבץ מוחי, ולסיכון מוגבר לתאונות עבודה ודרכים עקב ישנוניות היתר במשך היום. חלק לא מבוטל מהלוקים בתסמונת זו סובלים גם מעודף משקל. הגישה הטיפולית במצב זה היא רב תחומית ומערבת רופאי אאג, ירידה במשקל, טיפול על ידי מכשירי הנשמה בלחץ חיובי כמו CPAP/BIPAP , ניתוחים באזור הלוע ועוד. גם לאחר קבלת טיפולים אלו, חלק ניכר מהחולים ממשיך לסבול מישנוניות יתר ניכרת במהלך היום המחייבת פתרון.  ואכן ההתוויה לשימוש בתרופה Provigil למצב זה אושרה גם כן.

עייפות הינו הסימפטום הנפוץ ביותר בקרב חולי טרשת נפוצה ואחד מהגורמים המשמעותיים ביצירת נכות תפקודית אצל החולים. למעלה מ- 40% מהחולים מדווחים על העייפות כגורם מכריע לירידה תפקודית, יותר מחולשה , מספסטיות, מבעיות מוטוריות או משליטת סוגרים. האתיולוגיה והפתופיזיולוגיה של העייפות בטרשת נפוצה עדיין אינה ברורה. בדיקות באמצעות טכניקת PET (Positron Emission Tomography ) מעלים את האפשרות שהעייפות בטרשת נפוצה קשורה לירידה בתהליכים המטבוליים באזורים מסויימים במח, כולל האזור הפרונטלי ומעגלים תת-קורטיקליים, פגיעה באזור המערכת הלימבית גרעיני הבסיס או היפותלמוס; פגיעה בשלמות הציר הנוירו-אנדוקריני עם ירידה בעוררות, שינוי במסילות הסרוטונינרגיות וברמות הנוירוטרנסמיטורים ושינוי בפעילת מערכת העצבים המרכזית ע”י פגיעה בתגובה החיסונית.

הטיפול בעייפות בחולי טרשת נפוצה משלב מספר תחומים כולל התערבות לא תרופתית וכן התערבות תרופתית.

מספר תרופות נוסו בעבר והן האמנטדין (תרופה לטיפול במחלת הפרקינסון); מתילפנידאט (ריטלין  לטיפול בהפרעת קשב וריכוז). ובשנים האחרונות המודפיניל (פרוויג’יל), שעל בסיס ניסויים שבוצעו בחולי טרשת נפוצה נמצאה יעילה מאד בשיפור העייפות אצל החולים. ואכן בעקבות העובדות הנ”ל הוכנסה התרופה לשימוש בסל הבריאות והיא משמשת כלי מצויין בידי הרופאים המטפלים בחולי הטרשת הנפוצה, שבמשך שנים עמדו חסרי אונים לנוכח תלונות העייפות אצל החולה שגרמה לו לירידה תיפקודית קשה.

מקורות:


  • C. zeisler CA et al. “Modafinil for excessive sleepiness Associated with shift-work sleep Disorder.” N Engl J Med 2005` 353`476-86.


  •  Ballon JS et al. “A Systematic Review of Modafinil: Potential Clinical Uses and Mechanisms of Action.” J Clin Psych 2006` 67:554-566.


  •  Krupp LB, “Fatigue in Multiple Sclerosis` Definition Pathophysiology and Treatment.” CNS Drugs 2003` 4:225-234.


  •  Bakshi R. “Fatigue associated with multiple sclerosis: diagnosis, impact and management.” Multiple Sclerosis 2003`913): 219-227.


  •  Schwid SR et al. “Fatigue in Multiple Sclerosis; Current understanding and future directions.” J Rehal Res Dew 2002` 39 (2): 211-224.
  • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

      האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

      אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

    • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

      עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

      בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

    • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

      אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

      אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

    • היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

      היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

      במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איכות שינה ירודה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה ותסמינים על-רקע הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ותסמונת Restless Leg Syndrome, הן בין התסמינים המטרידים הנפוצים בקרב חולים עם מחלת כליות […]

    • טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

      טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

      במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן Mirtazapine במינון נמוך הוביל להקלה משמעותית קלינית בחומרת אינסומניה לאחר שישה שבועות, אך לא לאחר 12 שבועות ומעלה. מנגד, מתן Amitriptyline במינון נמוך הדגים השפעה קטנה יותר וחסרת חשיבות קלינית לאחר שישה שבועות. המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, […]

    • דום נשימה חסימתי בשינה והטיפול בהפרעת נשימה מלווים בסיכון מוגבר למחלת עין יבשה

      דום נשימה חסימתי בשינה והטיפול בהפרעת נשימה מלווים בסיכון מוגבר למחלת עין יבשה

      במאמר שפורסם בכתב העת Nature and Science of Sleep מדווחים חוקרים מטאיוואן על תוצאות מחקר לבחינת הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת עין יבשה, כאשר מהנתונים עולה קשר בין הפרעת הנשימה בשינה ובין המחלה עינית, כאשר בבסיס הקשר הנ”ל עומד ככל הנראה השימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure). מטרת המחקר הנוכחי הייתה […]

    • שכיחות גבוהה של הפרעות נשימה בשינה לאחר אירוע מוחי (Frontiers in Neurology)

      שכיחות גבוהה של הפרעות נשימה בשינה לאחר אירוע מוחי (Frontiers in Neurology)

      הפרעות נשימה בשינה נפוצות ב-60% מהחולים עם אירוע מוחי, עם שיעורי הימצאות הנעים בין 57% בצפון אמריקה ועד 70% באסיה ושיעורי ההימצאות הכוללים נותרו ללא שינוי בין 2010 ועד 2023, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 85 מחקרים מ-26 מדינות, אשר פורסמו בין 2010 ו-2023 […]

    • השוואת תוצאות Ocrelizumab לעומת Ofatumumab לטיפול בטרשת נפוצה (Annals of Neurology)

      השוואת תוצאות Ocrelizumab לעומת Ofatumumab לטיפול בטרשת נפוצה (Annals of Neurology)

      במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי טיפול ב- Ofatumumabאינו נחות לעומת Ocrelizumab בחולים עם טרשת נפוצה התקפית פעילה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נוגדנים כנגד CD20 מהווים אפשרות טיפול בטוחה ויעילה כנגד טרשת נפוצה התקפית פעילה. הן Ocrelizumab והן Ofatumumab הוכחו כיעילים במחקרים אקראיים ומבוקרים […]

    • האם חסר ויטמין D מחמיר דום נשימה חסימתי בשינה בילדים? (JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery)

      האם חסר ויטמין D מחמיר דום נשימה חסימתי בשינה בילדים? (JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery)

      במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של חסר ויטמין D בילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה ומלווה בעליה בחומרת הפרעת הנשימה בשינה. ריכוזים נמוכים יותר של הוויטמין D מלווים במדדי אפניאה:היפופניאה גבוהים יותר. מחקר החתך כלל 72 ילדים בגילאי 2-16 […]

    התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

    אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך