הפסקת טיפולים בעלי יעילות גבוהה המשפיעים על תנועת תאי מערכת החיסון, דוגמת Natalizumab (טייסברי) או Fingolimod (גילניה), מלווה בעליה משמעותית בסיכון להתלקחות בקשישים עם טרשת נפוצה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. עם זאת, הפסקת טיפולים המפחיתים ספירת תאי B, דוגמת טיפול כנגד CD20, אינו מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות המחלה.
מחקר העוקבה התצפיתי מבוסס על נתונים אודות 1,620 חולים (72.5% נשים; גיל ממוצע של 55 שנים) מ-38 מרכזים בצרפת. מדגם המחקר כלל 1,452 משתתפים שהמשיכ בטיפול תרופתי בעל יעילות גבוהה ו-168 חולים אשר הפסיקו את הטיפול התרופתי.
החוקרים התאימו בין 154 חולים מכל קבוצה לפי גיל, מין, פנוטיפ מחלה, מוגבלות, טיפול ומרווח זמן שחלף מפעילות דלקתית אחרונה. משך המעקב הממוצע לאחר ההתאמה בין הקבוצות עמד על 2.5 שנים.
מרווח הזמן עד להתלקחות ראשונה היה קצר פי ארבע בקרב חולים שהפסיקו טיפול בעל יעילות גבוהה, בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול התרופתי (יחס סיכון של 4.1, p<0.001). העליה בסיכון להתלקחות מחלה הייתה משמעותית בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (יחס סיכון של 4.3, p<0.001), אך לא באלו עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית.
החוקרים מדווחים כי לא תוארו הבדלים בין טיפולים שונים בעלי יעילות גבוהה בכל הנוגע במרווח הזמן עד להתלקחות ראשונה לאחר הפסקת הטיפול התרופתי ב-Natalizumab (יחס סיכון של 7.2, p=0.001) ו-Fingolimod (יחס סיכון של 4.5, P=0.02).
מהממצאים עולה כי אין סיכון מוגבר להתלקחות טרשת נפוצה עם הפסקת טיפול המכוון כנגד CD20.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאחר שמחקר קודם הראה כי הפסקת טיפול בעל יעילות גבוהה כנגד טרשת נפוצה מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה בחולים צעירים. ממצאי המחקר הנוכחי מאשרים כי גם בחולים מבוגרים יותר ייתכן סיכון מוגבר להתלקחות המחלה בעקבות הפסקת הטיפול.
JAMA Neurol, March 25, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!