Neonatology other

המשאבים והעלויות של הטיפול בחולים עם BCC באזור העין/ פרופ’ מרדכי רוזנר

קרצינומה של תאי בסיס (BCC)  היא גידול העור השכיח ביותר ומהווה גם הגידול השכיח ביותר בעפעפיים.  לחולים עם BCC יש סיכון גבוה לפתח גידולי BCC נוספים, ו- 33% מהחולים יפתחו גידול חדש תוך שנה מהאבחנה. BCC באזור העיניים שמערב את העפעפיים, הארובה או מערכת הדמעות, מהווה 20% מה- BCC בכל הגוף, וחדירה לארובה דווחה ב- 2% מהמקרים. BCC של העפעף או הקנטוס נוטים במיוחד לחזרה מקומית כתוצאה מטיפול לא מתאים. BCC מתקדם מלווה לעיתים קרובות בהתכייבות נרחבת של העפעף שעלולה להיות מעורבת בדימום, וחדירה לארובה עלולה להתבטא בגוש נראה או נמוש הצמוד לעצמות הארובה וגורם לעיוות רקמה, הגבלת תנועות עיניים, ודחיקה של העין. מעורבות של דרכי הדמעות מובילה להפרעה בניקוז הדמעות והתפתחות אפיפורה סימפטומטית.

הטיפול ב- BCC באזור העיניים כולל הסרה ניתוחית עם שיחזור, טיפול טופיקלי אימונו ביולוגי באימיקוימוד imiquimod, טיפול בהקפאה, הקרנות וטיפולים סיסטמיים. ניתוח הינו טיפול הקו הראשון עבור BCC בדרך כלל ובאזור העיניים במיוחד. הניתוחים כוללים הסרה רחבה עם בקרת שוליים, כמו גם ניתוחי מוס מיקרוגרפיים, עם מזעור הנזק הקולטרלי לרקמה בריאה. BCC באזור העיניים לרוב מוגבל לחדירה מקומית, דבר שעושה אותו מתאים להסרה ניתוחית, אם הוא מנותח בשלב מוקדם. ניתוחי מוס נחשבים פעמים רבות לבעלי הסיכוי הטוב ביותר לריפוי, עם שיעור חזרה של רק 1% עד 3%. שיעור החזרה תוך 5 שנים לאחר ניתוח עם בקרת שוליים מגיע לעד 10%. אולם אם BCC באזור העיניים מושאר ללא טיפול או עם טיפול לא מושלם, הוא עלול לחדור לארובה, דבר שקורה ב- 0.8% עד 5.5% מהחולים. במקרים כאלה יש צורך בניתוחים אגרסיביים יותר כמו אקזנטרציה הוצאת כל תוכן הארובה כולל העין, שכתוצאה מהם אובדת הראייה ונגרם עיוות קבוע של המראה. הטיפול ב- BCC באזור העיניים עם חדירה לארובה מצריך גישה רב-תחומית והוא תמיד מאתגר. בחולים בהם ניתוח איננו אפשרי, BCC  מתקדם או חודרני באזור העיניים ניתן לטיפול בתרופות מעכבות נתיב הקיפוד hedgehog pathway כמו ויסמודגיב vismodegib, אם כי עדיין לא ידועות התוצאות ארוכות הטווח של טיפול כזה. למרות שלעיתים רחוקות BCC ממית, הוא גורם לתחלואה משמעותית שמשפיעה באופן שלילי על איכות החיים של החולים וגורמת לניצול משמעותי של משאבי מערכת הבריאות.

עד למחקר הנוכחי אין כל עבודה שבדקה באופן ספציפי את ניצול משאבי מערכת הבריאות ואת העלויות הכרוכות בטיפול ב- BCC באזור העיניים. מחקרים שפורסמו לאחרונה מעריכים שהעלויות של BCC  גדלו בקצב של 12.4% לשנה  מ- 2004 עד 2008 בקנדה כאשר העלויות בטיפול בחולים לא מאושפזים עם BCC גדלו מ- 414,869 דולר ב- 2004 ל- 672,158 ב- 2008. ניתוחים פלסטיים, אף אוזן גרון ורפואה כללית היו התורמים של העלויות הגבוהות ביותר. זיהוי וטיפול מוקדמים חשובים ביותר כדי להשיג תוצאות טובות לחולה. משאבים ניכרים מוקצבים לניטור ממאירויות, בבדיקות סקר כמו ממוגרפיה, קולונוסקופיה ומשטחי פפניקולאו.  לעומת זאת, האבחנה של BCC באזור העיניים הינה לרוב מאוחרת, כנראה בגלל שהיא מצריכה בדיקה עם מנורת סדק של שפת העפעפיים. איחורים באבחנה עד להתקדמות לשלב מתקדם יותר פוגע בחולים ומגדיל את עלויות הטיפול, עלויות שיכלו לשמש בצורה טובה יותר לשיפור אבחון מוקדם. כיון שאין כעת כל נתונים על מידתם של עלויות אלה, בוצע המחקר הנוכחי שבדק נתונים מהעולם האמיתי. נעשה שימוש בבסיס המידע של   IBM MarketScan Commercial and Medicare Supplemental database מ- 2011 עד 2018 כדי לקבוע את המשאבים והעלויות ולהשוואה בין חולים עם BCC בשלב מוקדם לעומת שלב מתקדם באזור העיניים. 

החוקרים היו מארה”ב: מהאוניברסיטה של אוקלנד ברוצ’סטר ו- Consultants in Ophthalmic and Facial Plastic Surgery  ב- Southfield ממישיגן, ומ- Genentech, Inc. מדרום סן פרנציסקו בקליפורניה. המחקר היה רטרוספקטיבי. נבדקו תביעות הבריאות ואותרו התביעות בנוגע ל- BCC מינואר 2011 עד דצמבר 2018. נכללו חולים  עם יותר מתביעה אחת על אשפוז או יותר משתי תביעות על ביקורים במרפאה בגלל BCC באזור העין בטווח של יותר מ- 30 יום, או יותר מששה חודשים של השתתפות בתכנית טיפול ומעקב של לפחות 18 חודשים לאחר מכן. החולים סווגו לפי חומרת המחלה: מוגבלת או מפושטת. במחקר נכללו 1368 חולים שחציים 684, עם מחלה מוגבלת וקבוצה שניה מותאמת של 684 חולים עם מחלה מפושטת. התוצאים היו העלות ומשאבי מערכת הבריאות שנדרשו לטיפול במהלך מעקב של 18 חודשים.

הממצאים היו שהחולים עם מחלה מפושטת ביקרו פעמים רבות יותר במרפאה (32.47 לעומת 28.81) קיבלו יותר טיפולי הקרנה (0.53 לעומת 0.17) וניתוחים (1.82 לעומת 1.24). הזמן בין הניתוח הראשון לאחרון היה 40.82 ימים בממוצע בקבוצה עם מחלה מפושטת לעומת 16.51 בקבוצה עם מחלה מוגבלת. המספר הממוצע של תביעות על ביקורים במרפאות היה בממוצע 3.89 בחולים עם מחלה מפושטת לעומת 3.38, מספר הימים בין התביעות היה בממוצע 170.43 בחולים עם מחלה מפושטת לעומת 144.01. העלות הממוצעת של כל הטיפול בחולים עם מחלה מפושטת הייתה גבוהה יותר מאשר בחולים עם מחלה מוגבלת: 36,986.10 דולר לעומת 31,893.13 דולר, עלות של טיפולים אמבולטוריים של 20,450.26 דולר לעומת 16,885.87 דולר, עלות טיפולי הקרנה של 314,28 דולר לעומת 16,885.87 דולר, ועלות ניתוחים של 3,697.08 דולר לעומת 2,585.80 דולר. המסקנה הייתה שהטיפול בחולים עם מחלה מפושטת היה כרוך בעלות גבוהה יותר וניצול רב יותר של משאבי מערכת הבריאות ומשך טיפולי ארוך יותר בהשוואה לחולים עם מחלה מוגבלת של BCC באזור העיניים. לאבחנה וטיפול מוקדמים יש גם יתרונות כלכליים.

Kahana A, Bartley K, Meyer CS, Seetasith A, Lee J, Mckenna E

Healthcare Resource Utilization and Cost of Care in Patients with Periocular Basal Cell Carcinoma: A Real-World Study

Am J Ophthalmol 2022;236:164-171

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים