פגים נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים כמו דימום תוך-חדרי חמור, דלקת מעי נמקית (NEC), מחלת ריאות כרונית של הפג (PDA), ליקוי התפתחותי-נוירולוגי ומוות. Patent Ductus Arteriosus (PDA) נחשב כגורם סיכון התורם להתפתחות סיבוכים אלה. האפשרויות הטיפוליות העיקריות במצב זה כוללות מעכבי COX כמו indomethacin, ibuprofen ו-acetaminophen, אך יעילותם משתנה ולעתים קרובות אינה אופטימלית, במיוחד בפגים עם פגות קיצונית.
במאמר שפורסם ב-journal of perinatology, מוצגים קווים מנחים חדשים, המציעים כי סגירה טרנסקטטרית בצינתור של Patent Ductus Arteriosus (PDA) עשויה להיות עדיפה על פני סגירה כירורגית בפגים עם פגות קיצונית הזקוקים להנשמה מלאכותית מעבר ל-10 ימים לאחר הלידה, במרכזים עם שיעורים גבוהים של תמותה ו/או מחלת ריאות כרונית של הפג (BPD). עם זאת, ההנחיות מדגישות כי הסגירה צריכה להתבצע רק אם קיימת מומחיות מוסדית מספקת ומאפייני המטופל מתאימים.
ההנחיות מזהירות מפני אימוץ אוניברסלי של סגירה טרנסקטטרית של PDA כהליך הבחירה לסגירת שאנט סופית בפגים, בהתחשב בחוסר הוכחות ליתרון משמעותי שהודגם באמצעות ניסויים מבוקרים, כמו גם הפוטנציאל לנזק משמעותי בידיים לא מנוסות.
ההנחיות מציעות כי הקמת מרכזים אזוריים בעלי קיבולת גבוהה עם מומחיות בהתערבויות מבוססות צנתור עשויה לסייע בשיפור תוצאות ההליך. ההנחיות קוראות לניסויים אקראיים מבוקרים איכותיים בעתיד להשוואת סגירת PDA טרנסקטטרית עם קשירה כירורגית או טיפול תרופתי או ניהול שמרני, ובחינת תוצאות קליניות משמעותיות לטווח הקצר והארוך.
למחקר ב- Journal of perinatology
הערות עורך:
במאמר זה המומחים ממליצים על שקילה של סגירת PDA במקרים הבאים:
- פגים שנולדו לפני שבוע 28
- בגיל מעל ל-10 ימים או מעל ל-10-11 ימי הנשמה מלאכותית
- PDA בקוטר של מעל ל-2.5 מ”מ משמעותי המודינמית (כלומר אחד מהבאים: Left Ventricular Output > 300ml/Kg/min או holodiastolic flow reversal in descending aorta)
- בכשלון של טיפול תרופתי ראשון יש לנסות קורס שני של אינדומד או איבופרופן מלווה בניסיון שלישי של טיפול באקמול פומי לפני ניסיון סגירה כירורגית
- יש להעדיף סגירת PDA בצינתור רק במרכזים מנוסים בכך
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!