Nephrology Other

מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal.

מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות כרונית במבוגרים. עם זאת, הקשר בין מאפייני שינה ובין הסיכון למחלת כליות עדיין שנוי במחלוקת ולכן הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה לבחינת הנושא.

לאחר חיפוש שיטתי במאגרי Medline/PubMed, Embase, Cochrane Library ו-CINAHL זיהו החוקרים 42 מחקרים עם למעלה מ-2.6 מיליון משתתפים (גיל ממוצע של 43.55 שנים) אשר נכללו במטה-אנליזה.

המטרה העיקרית של הסקירה הייתה לבחון את יחס הסיכון למחלת כליות כרונית על-פי משך השינה ואיכותה.

בהשוואה לשינה במשך 7-8 שעות, משך שינה קצר יותר של עד 4 שעות (סיכון יחסי של 1.41, p<0.01), עד 5 שעות (סיכון יחסי של 1.46, p<0.01), עד 6 שעות (סיכון יחסי של 1.18, p<0.01) ועד 7 שעות (סיכון יחסי של 1.19, p<0.01) לוו בסיכון גבוה יותר משמעותית להיארעות מחלת כליות כרונית.

משך שינה ארוך יותר גם לווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית, כולל שינה במשך 8 שעות ומעלה (סיכון יחסי של 1.15, p<0.01) או 9 שעות ומעלה (סיכון יחסי של 1.46, p<0.01).

מטה-רגרסיה לא זיהתה השפעה משמעותית של גיל, מין, אזור גיאוגרפי ומדד מסת גוף על הקשר בין משך שינה ובין הסיכון להיארעות מחלת כליות כרונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי משך השינה עשוי להשפיע על הסיכון למחלת כליות כרונית ומציעים כי התערבויות המתמקדות בהשגת משך שינה אופטימאלי עשויות להפחית את הסיכון להיארעות מחלת הכליות.

Clin Kidney J, Jul 11,2024

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה מוגברת להרדמה כללית במהלך פרוצדורות ניתוחיות מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד ניהולי קשב סלקטיבי ומהירות קוגניטיבית ועיבוד מידע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Anesthesiology. בתת-ניתוח של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בהולנד, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה כוללת להרדמה כללית ותפקוד קוגניטיבי לאורך מעקב של 12 שנים. מדגם המחקר כלל […]

  • היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איכות שינה ירודה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה ותסמינים על-רקע הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ותסמונת Restless Leg Syndrome, הן בין התסמינים המטרידים הנפוצים בקרב חולים עם מחלת כליות […]

  • שכיחות גבוהה של מחלות פסיכיאטריות בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kid Dis)

    שכיחות גבוהה של מחלות פסיכיאטריות בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kid Dis)

    שיעורי תחלואה פסיכיאטרית חמורה עמדו על 7.3% בחולים עם מחלת כליות כרונית, שיעור גבוה ב-56% מהמתואר באוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. נוכחות מחלה פסיכיאטרית לוותה בסיכון מוגבר לתמותה, בעוד שהפרעה דו-קוטבית נקשרה עם הידרדרות מואצת בתפקוד הכלייתי. במחקר החתך הארצי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי הימצאות […]

  • תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    טכנולוגיית מציאות מדומה מלווה בשיפור שיווי המשקל ותפקוד מוטורי של הגפיים במבוגרים במצב קריטי, בהשוואה לטכניקות שיקום מסורתיות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהתבססו על נתונים מ-11 מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו לאורך עשר שנים בשמונה מאגרי נתונים גדולים. הסקירה כללה 880 מבוגרים במצב קריטי, […]

  • יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר […]

  • ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי במבוגרים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, איזון הדוק של לחץ הדם במשך כשלוש שנים עשוי להפחית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של לחץ הדם. מחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial הציע כי איזון אינטנסיבי של לחץ דם סיסטולי עשוי להפחית […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Tenecteplase מהווה טיפול בטוח במקרים של אירוע מוחי איסכמי עורקי בילדות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן תוך-ורידי של Tenecteplase משמש יותר ויותר לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי, אך פרופיל הסיכון במקרים של אירוע מוחי בילדות אינו ידוע. מטרת […]

  • טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן Mirtazapine במינון נמוך הוביל להקלה משמעותית קלינית בחומרת אינסומניה לאחר שישה שבועות, אך לא לאחר 12 שבועות ומעלה. מנגד, מתן Amitriptyline במינון נמוך הדגים השפעה קטנה יותר וחסרת חשיבות קלינית לאחר שישה שבועות. המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, […]

  • צריכת בשר אדום מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    צריכת בשר אדום מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    מחקר שפורסם בכתב העתNeurology  מצא כי צריכה גבוהה של בשר אדום, במיוחד בשר אדום מעובד, מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה. החלפת בשר אדום מעובד באגוזים וקטניות עשויה להועיל לתפקוד הקוגניטיבי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין תזונה לתפקוד הקוגניטיבי אינו זוכה לתשומת לב רבה כמו הקשר בין הרגלי התזונה ובין מחלות לב או […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה