במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דיסקציה של עורקי צוואר וחשד לאירוע מוחי איסכמי, תרומבוליזה תוך-ורידית מובילה לשיפור בתוצאות התפקודיות, ללא עליה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיסקציה של עורק צווארי אחראית לרבע מהאירועים המוחיים האיסכמיים במבוגרים צעירים. כעת הם ביקשו לבחון את היתרונות והחסרונות של תרומבוליזה תוך-ורידית בחולים שהתייצגו עם דיסקציה ספונטנית של עורק צווארי ותסמיני אירוע מוחי איסכמי חד.
ניתוח הנתונים מבוסס על ממצאי מחקר STOP-CAD הרטרוספקטיבי וכולל חולים עם דיסקציה ספונטנית של עורק צווארי בתוך יממה מתסמיני אירוע מוחי איסכמי חד. החולים סווגו לאלו שהופנו לתרומבוליזה תוך-ורידית ואלו שלא קיבלו טיפול זה. החוקרים בחנו את הקשר בין תרומבוליזה תוך-ורידית ובין עצמאות תפקודית לאחר 90 ימים (מדד Modified Rankin Scale של 0-2) והיארעות דימום תוך-גולגולתי תסמיני (אשר הוגדר כדימום תוך-גולגולתי המוביל להופעה חדשה או החמרת תסמינים נוירולוגיים בתוך 72 שעות מאבחנה של דיסקציה של עורק צווארי).
מדגם המחקר כלל 1,653 חולים ממדגם STOP-CAD המקורי שכלל 4,203 משתתפים. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 49 שנים, 35.1% היו נשים. מכלל המשתתפים במחקר, 512 (31%) הופנו לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידית.
מהנתונים עולה כי טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לווה בסיכויים גבוהים יותר לעצמאות תפקודית לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.23-2.28), ללא עליה משמעותית בסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים מתוקן של 1.52, רווח בר-סמך 95% של 0.79=2.92).
ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות בקווים המנחים לפיהן יש לשקול טיפול תרומבוליזה בחולים מתאימים עם דיסקציה של עורקי הצוואר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!