במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת בטיחות טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בחולים המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק, כאשר מהנתונים עולה סיכון מופחת לסיבוכי פצע עם טיפול ב-Apixaban (אליקוויס), בעוד ש-Dabigatran (פרדקסה) ו-Rivaroxaban (קסרלטו) לא הובילו לעליה בסיכון לעומת טיפול בהפרין במשקל מולקולארי נמוך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על תוצאות סותרות בנוגע לקשר בין טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים ובין סיבוכי פצע לאחר ניתוח להחלפה מלאה של מפרק. כעת, הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים במטרה לערוך השוואה בין טיפול בהפרין במשקל מולקולארי נמוך ובין נוגדי-קרישה פומיים ישירים, במטרה לקבוע את הבטיחות והיעילות של התרופות השונות.
חיפוש במאגרי PubMed, Embase ו-Cochrane Library עד תחילת שנת 2021 הוביל לזיהוי 20 מחקרים שנכללו בסקירה.
מהנתונים עולה כי Apixaban לווה בשיעורי היארעות נמוכים יותר של סיבוכי פצעה, בהשוואה לטיפול בהפרין במשקל מולקולארי נמוך (סיכון יחסי של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.65-1.00), בעוד ש-Dabigatran ו-Rivaroxaban לא לוו בעליה בסיכון לסיבוכי פצע.
בנוסף, הטיפול ב-Apixaban לווה בירידה בסיכון לאירועי דמם מג’ורי או בעל חשיבות קלינית, בהשוואה לטיפול בהפרין במשקל מולקולארי נמוך (סיכון יחסי של 0.80, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.99), בעוד שהטיפול ב-Rivaroxaban לווה בסיכון מוגבר לאירועי דמם אלו (סיכון יחסי של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.50). יתרה מזאת, כל ארבע נוגדי הקרישה הפומיים החדשים לוו בהיארעות נמוכה יותר של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי מג’ורי, בהשוואה להפרין במשקל מולקולארי נמוך.
ממצאי המחקר מעידים כי בחולים המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק, טיפול ב-Apixaban מלווה בסיכון נמוך יותר לסיבוכי פצע, כאשר Dabigatran ו-Rivaroxaban אינו מלווים בסיכון גבוה יותר מטיפול בהפרין במשקל מולקולארי נמוך. היעילות של ארבע התרופות הייתה די דומה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!