Obesity

שכיחות גבוהה של דיכאון ותסמינים דיכאוניים בקרב מטופלים עם Long COVID (מתוך Journal of Psychiatric Research)

תסמינים דיכאוניים ודיכאון משמעותי קלינית מתוארים בשכיחות גבוהה למעלה מ-12 שבועות לאחר זיהום בנגיף הקורונה, כך עולה מסקירה שיטתית שפורסמה בכתב העת Journal of Psychiatric Research.

סקירות שפורסמו לאחרונה בחנו את הסיבוכים הנוירו-פסיכיאטריים של COVID-19, אך אין נתונים אודות שכיחות דיכאון באלו עם תסמינים ממושכים לאחר הזיהום הנגיפי (Long COVID).

החוקרים בחנו את הנתונים משישה מחקרים תצפיתיים לא-מבוקרים ושני מחקרים פרוספקטיביים שפורסמו בין תחילת שנת 2020 ועד 5 ביוני, 2021, אשר בחנו את שכיחות תסמינים דיכאוניים ודיכאון קליני בקרב נבדקים עם הוכחה מעבדתית בבדיקת RT-PCR לזיהום בנגיף הקורונה.

מהנתונים עולה כי שיעור תסמינים דיכאוניים למעלה מ-12 שבועות לאחר הזיהום הנגיפי נע בין 11% עד 28% וכי שיעורי דיכאון משמעותי קלינית נעו בין 3% ועד 12%.

למרות שמרבית המחקרים בחנו הופעת דיכאון 3 או 4 חודשים לאחר האבחנה או השחרור מבית החולים, מחקר אחד בחן תסמיני דיכאון ואת חומרת דיכאון 6.5 חודשים לאחר השחרור מבית החולים, דיווח כי ב-27% מהחולים תועדו תסמינים בדרגה מתונה וב-5% תועדו תסמינים בדרגה חמורה.

החוקרים זיהו קשר בין דיכאון ובין מגדר נקבי,, אבחנה פסיכיאטרית קודמת, הפרעה פסיכיאטרית לאחר חודש אחד ודלקת סיסטמית במהלך השלב האקוטי; גיל היה גורם אפשרי בלבד וחומרת COVID-19 בשלב האקוטי לא נקשרה עם הסיכון לדיכאון. דיכאון נותר נפוץ בבדיקות מעקב לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים,אם כי תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית, חרדה ונדודי שינה פחתו בנקודות זמן אלו.

חומרת תסמינים דיכאוניים הייתה פרופורציונאלית לדלקת סיסטמית התחלתית, ממצא המסביר את השונות בחומרת דיכאון במודלים בעת הערכת ההשפעה של גיל, מין ואשפוז.

תפקוד נוירו-קוגניטיבי לא עמד בבסיס הקשר בין דיכאון ובין COVID-19 בשלב האקוטי, אך תסמינים דיכאוניים השפיעו משמעותית על התפקוד הנוירו-קוגניטיבי עם Long COVID-19.

החוקרים כותבים כי כיום ידוע כי תסמינים דיכאוניים מהווים מרכיב חשוב בהשלכות של Long COVID והם קוראים לתת את הדעת לאפשרות של אובדנות על-רקע השלכות Long COVID ולהשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הבסיס הביולוגי לממצאים אלו.

Journal of Psychiatric Research 2021

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה