הודעת אונ’ אריאל
המחקר מצא דרך חדשה לאבחון מוקדם של הפרעות קול
שכיחות בעיות קול, בעולם בקרב מורים (אוכלוסיה בסיכון) נעה בין 50%-70% ובישראל אף יותר, מעל 80% דיווחו על היעדרות מהעבודה בשל הפרעות קול. המחקר החדש
בחן את ההשפעה של עבודה שיש בה עומס קולי בהשוואה להתנהגות קולית נטולת מאמץ
התעסוקה בעולם המודרני מאופיינת במספר הולך ועולה של מועסקים במקצועות הדורשים שימוש קולי רב וממושך. בין הדוברים המקצועיים הללו, עבורם הקול הוא כלי עבודה עיקרי, ניתן להזכיר אנשי חינוך (גננות, מורים, מרצים), פקידים ומזכירים, זמרים, חזנים ושחקנים. אין זה מפתיע שאנשים העובדים במקצועות אלו נמצאים בסיכון להפרעות קול תעסוקתיות (הפרעות קול הנובעות מהעיסוק היומיומי), הכרוכות במחיר אישי משמעותי (קושי, עד כדי הימנעות, להשתמש בקול), ובעלות השלכות כלכליות (כגון, היעדרות מן העבודה עקב חופשות מחלה). למשל, בעולם שכיחות בעיות קוליות בקרב מורים (אוכלוסיה בולטת בסיכון להפרעות קול) נעה בין 50-70%, ובישראל אף יותר (מעל 80% מן המורים מדווחים כי סבלו לאורך השנים מהפרעת קול). יותר משליש מן המורים מדווחים כי הם נעדרים מעבודתם בשל הפרעות הקול. מחקר רחב שנערך בארה”ב העריך את העלות המשוערת של הפרעות הקול בקרב מורים (אבדן ימי עבודה, תשלום ימי מחלה, עלות שכר מורים מחליפים, והוצאות טיפוליות) בכ-2.5 מיליארד דולר לשנה.
הפרעות קול תעסוקתיות קשורות בעיקר למעמסה קולית (vocal loading), המוגדרת כשימוש קולי ממושך ומאומץ המהווה עומס יתר על הקול. ככל שאדם משתמש בקולו לאורך זמן (לפרקי זמן ארוכים), ובאופן מאומץ יותר (דיבור בקול רם, צעקות), גדל המאמץ שמופעל על מערכת הפקת הקול, וכיוצא בזה, גדל הסיכון להפרעות וליקויי קול.
נציגי מכירות טלפוניים (העובדים במוקדי טלמרקטינג) מהווים קבוצה מיוחדת של דוברים מקצועיים, היות ויכולתם לעבוד תלויה בקולם בלבד, שהרי אין ביכולתם להשתמש בשפת גוף (ג’סטות והבעות פנים) או בכתיבה לצורך מתן השירות. הם עונים לשיחות טלפוניות באופן רציף, עם הפסקות מעטות, ועובדים בתנאי לחץ. להפרעת קול אצל נציג מכירות טלפוני יש השלכות שליליות נרחבות.
במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אריאל ובמרכז הבין-תחומי, הרצליה, נבחנו שינויים קוליים החלים במהלך יום אחד, במטרה לבדוק את ההשפעה של מעמסה קולית על קולם של נציגי מכירות טלפוניים בחיי היום-יום. החוקרים שאפו לזהות מדד אקוסטי שיוכל להצביע על קיומה של מעמסה קולית, ויוכל לשמש רופאי אף-אוזן-גרון וקלינאי תקשורת לצורך איתור מוקדם של דוברים הנמצאים בסיכון לפתח הפרעת קול.
קבוצה של נציגי מכירות טלפוניים הוקלטו בתחילת ובסוף יום עבודה (יום של מעמסה קולית), וההקלטות הושוו לאלו של סטודנטים, תואמי גיל ומין (ללא מעמסה קולית). באמצעות מיכשור המאפשר ניתוח אקוסטי, נבדקו מספר מדדים קוליים, כגון התדירות הבסיסית של הדיבור ועוצמת הקול. כן נבדקה ההשפעה של גורמי רקע שונים, כמו צריכת מים, צריכת קפאין ועישון, על מדדים אלו.
הממצא העיקרי של המחקר היה קיומה של עלייה בתדירות הבסיסית של הקול (טון גבוה יותר) בקרב אלה שאינם עובדים בעומס קולי. במילים אחרות, באופן טבעי טון הדיבור שלנו שונה מעט בתחילת היום (נמוך יותר) לעומת סוף היום (טון גבוה יותר), הבדל המייצג פעילות שונה של מיתרי הקול בין תחילת היום לסוף היום. מדובר בתהליך טבעי ותקין המתרחש במהלך היום. במחקר נמצאה עליה תקינה זו של תדירות הקול בסוף היום אצל סטודנטים בלבד, אך לא אצל נציגי המכירות הטלפוניים. ממצא זה מעיד על כך שעלייה בתדירות הבסיסית של הקול היא תהליך תקין, האופייני לשימוש קולי רגיל. מעמסה קולית פוגעת בתהליך זה. לפיכך, ניתן להשתמש במדד קולי זה (עליה בתדירות הבסיסית של הקול) כמדד להתנהגות קולית תקינה. העדר עלייה יכול להצביע על מעמסה קולית רבה מידי, שתוצאותיה הן תלונות קוליות והפרעות קול. מעניין היה כי נציגי המכירות דיווחו על שיעור גבוה יותר של עישון וצריכת קפאין לעומת הסטודנטים.
המאמר פורסם לאחרונה בעיתונות המדעית:
Ben-David, B. M. & Icht, M. (In Press). Voice changes in real speaking situations during a day, with and without vocal loading: Assessing call center operators. Journal of voice.
(*) ד”ר מיכל איכט, קלינאית תקשורת מהמחלקה להפרעות בתקשורת, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!