Otorhino. Other

מנבאים קליניים של טנטון בחולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופתי (Otol Neurotol)

במאמר שפורסם בכתב העת Otology & Neurotology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי, עולה קשר בין טנטון פועם ובין מדד מסת גוף גבוה, לחץ דופק גבוה והיארעות מוגברת של מיגרנה ודום נשימה בשינה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טנטון פועם מתפתח בחולים רבים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי, אך לא בכולם. מאחר ולא מובן היטב מדוע חולים מהחולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי יסבלו מתופעה זו ואחרים אינם מפתחים זאת לעולם, הם ביקשו לזהות הבדלים בממצאים הקליניים בין אלו עם טנטון פועם ואלו ללא טנטון פועם, בתקווה להבין טוב יותר את המנגנון הפתופזיולוגי.

המחקר כלל חולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי עם או ללא טנטון פועם, כאשר החוקרים אספו נתונים אודות מדד מסת הגוף, לחץ דם, חדות ראיה, לחץ פתיחה של נוזל שדרה, דום נשימה בשינה, מיגרנה והפרעות ראיה חולפות, בין היתר.

מדגם המחקר כלל 80 חולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי שענו על קריטריוני ההכללה, מהם 40 חולים עם טנטון פועם ו-40 חולים ללא טנטון.

מהנתונים עולה כי אין הבדלים בלחץ הפתיחה של נוזל שדרה בין שתי הקבוצות. בקבוצת החולים עם טנטון פועם תועד מדד מסת גוף ממוצע של 45.1 ק"ג/מ2, אשר היה גבוה יותר משמעותית בהשוואה למדד מסת הגוף בקבוצת החולים ללא טנטון (37.7 ק"ג/מ2, p=0.0023).

עוד מדווחים החוקרים כי בחולים עם טנטון פועם תועד לחץ דופק גבוה יותר משמעותית (60.1 מ"מ כספית לעומת 51.6 מ"מ כספית, p=0.019). בחולים עם טנטון פועם תועדה שכיחות גבוהה יותר של דום נשימה בשינה (p<0.001) ומיגרנה (p=0.0036). מניתוח סטטיסטי עלה יחס סיכויים מתוקן של 13.9 לדום נשימה בשינה, יחס סיכויים של 4.1 למיגרנה ויחס סיכויים של 1.01 לכל עליה של יחידה אחת במדד מסת הגוף.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על מספר גורמי סיכון אפשריים לטנטון פועם בחולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי. לאור העדר הבדלים משמעותיים במדדי נוזל שדרה בין חולים עם טנטון פועם ואלו ללא ההפרעה הנ"ל, התסמין המטריד אינו תוצר של מחלה בדרגה חמורה יותר, אלא עשוי להיות סיבוך אפשרי של השמנה, דוגמת עליה בלחץ דופק ודום נשימה בשינה.

Otol Neurotol, Dec 23, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה מוגברת להרדמה כללית במהלך פרוצדורות ניתוחיות מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד ניהולי קשב סלקטיבי ומהירות קוגניטיבית ועיבוד מידע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Anesthesiology. בתת-ניתוח של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בהולנד, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה כוללת להרדמה כללית ותפקוד קוגניטיבי לאורך מעקב של 12 שנים. מדגם המחקר כלל […]

  • היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איכות שינה ירודה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה ותסמינים על-רקע הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ותסמונת Restless Leg Syndrome, הן בין התסמינים המטרידים הנפוצים בקרב חולים עם מחלת כליות […]

  • תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    טכנולוגיית מציאות מדומה מלווה בשיפור שיווי המשקל ותפקוד מוטורי של הגפיים במבוגרים במצב קריטי, בהשוואה לטכניקות שיקום מסורתיות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהתבססו על נתונים מ-11 מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו לאורך עשר שנים בשמונה מאגרי נתונים גדולים. הסקירה כללה 880 מבוגרים במצב קריטי, […]

  • יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר […]

  • ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי במבוגרים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, איזון הדוק של לחץ הדם במשך כשלוש שנים עשוי להפחית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של לחץ הדם. מחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial הציע כי איזון אינטנסיבי של לחץ דם סיסטולי עשוי להפחית […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Tenecteplase מהווה טיפול בטוח במקרים של אירוע מוחי איסכמי עורקי בילדות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן תוך-ורידי של Tenecteplase משמש יותר ויותר לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי, אך פרופיל הסיכון במקרים של אירוע מוחי בילדות אינו ידוע. מטרת […]

  • טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן Mirtazapine במינון נמוך הוביל להקלה משמעותית קלינית בחומרת אינסומניה לאחר שישה שבועות, אך לא לאחר 12 שבועות ומעלה. מנגד, מתן Amitriptyline במינון נמוך הדגים השפעה קטנה יותר וחסרת חשיבות קלינית לאחר שישה שבועות. המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, […]

  • צריכת בשר אדום מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    צריכת בשר אדום מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    מחקר שפורסם בכתב העתNeurology  מצא כי צריכה גבוהה של בשר אדום, במיוחד בשר אדום מעובד, מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה. החלפת בשר אדום מעובד באגוזים וקטניות עשויה להועיל לתפקוד הקוגניטיבי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין תזונה לתפקוד הקוגניטיבי אינו זוכה לתשומת לב רבה כמו הקשר בין הרגלי התזונה ובין מחלות לב או […]

  • עליה בשכיחות תסמונת POTS לאחר מגפת הקורונה (Eur Heart J Qual Care Clin Outcomes)

    עליה בשכיחות תסמונת POTS לאחר מגפת הקורונה (Eur Heart J Qual Care Clin Outcomes)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Hearth Journal – Quality of Care and Clinical Outcomes מדווחים חוקרים על עליה בשיעורי הימצאות תסמונת POTS (או Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome) לאחר מגפת COVID-19, אך נרשמה ירידה בשיעורי הפרעות במערכת העצבים האוטונומית ותחלואה נלווית לאחר המגפה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמונת POTS הינה הפרעה כרונית, המתאפיינת בעליה חריגה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה