הנחיות קליניות בנושא אובדן שמיעה הקשור לגיל, שפורסמו ב-Otolaryngology–Head and Neck Surgery, כוללות המלצות לגבי לאן ומתי צריך להפנות מטופלים בדרגות חומרה שונות עבור רופאים, כולל רופאים ראשוניים, שלעתים קרובות הם הרופאים הראשונים שבודקים את המצב ומתייחסים אליו.
שלוש ההמלצות שסווגו כ-“המלצות חזקות” בהנחיות אלו היו:
- אם בבדיקת הסקר אותר אובדן שמיעה, על הרופא לערוך אודיוגרמה או להפנות לרופא שיוכל לבצע זאת.
- על הרופא להציע, או להפנות למומחה שיכול להציע, מכשור עזר מתאים להגברה, כגון מכשירי שמיעה.
- אם למטופל יש מכשור מתאים ועדיין יש לו בעיות בשמיעה ובהבנת הדיבור, על הרופא להפנות את המטופל למומחה כדי לראות אם הוא מועמד מתאים להשתלת שבלול.
המחברים מציינים כי אובדן שמיעה הקשור לגיל הוא הליקוי החושי השכיח ביותר שנצפה במטופלים מבוגרים, אך הוא אינו מאובחן ולא מטופל לעיתים קרובות. “בין הגילאים 65 ל-74, אחד מכל שלושה מבוגרים חווה אובדן שמיעה וכמעט 50% מאותם בני 75 ומעלה ידווחו על אובדן שמיעה על פי המכון הלאומי לחרשות והפרעות תקשורת אחרות”, נכתב בהנחיות. ההשלכות של החסך הבלתי מטופל, בנוסף להגבלת היכולת לתקשר, מעלות את הסיכון משמעותית לדמנציה, מחלות לב וכלי דם, דיכאון, נפילות וקשיים במקום העבודה.
עד כה, לא היו הנחיות קליניות מבוססות ראיות לגבי מתי ואיך לבצע בדיקת סקר לאובדן שמיעה, מתי לבצע בדיקת שמיעה ומתי להפנות לרופא מומחה. למרות שהגדירו בעבר אובדן שמיעה הקשור לגיל מגיל 60, הנחיות אלו כוללות גם בני 50 ומעלה כדי לקדם גילוי מוקדם יותר וטיפול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!