pharmacology

הטיפול בהרעלה חריפה כתוצאה מנטילת יתר של תרופות (מתוך American Family Physician)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במאמר סקירה חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון American Family Physician בוחנים החוקרים את הטיפול בהרעלה חריפה הנגרמת כתוצאה מנטילת יתר של תרופות, במתכוון או שלא במתכוון.

החוקרים מסבירים כי הרעלה של תרופות עלולה להתרחש בשל מגוון סיבות, לרבות מנת יתר מכוונת, נטילה שלא במתכוון של מנה נוספת, טעויות חישוב או מדידה, וכן חשיפה לתרופות דרך חלב האם בתינוקות יונקים.

לדברי החוקרים, הרעלות התרופות השכיחות ביותר במבוגרים (בסדר יורד של הימצאות) כוללות משככי כאבים; תרופות סדטיביות, היפנוטיות ואנטיפסיכוטיות; תרופות נוגדות דיכאון; תרופות קרדיווסקולאריות; תכשירים נוגדי פרכוסים; אנטיהיסטמינים; הורמונים ואנטגוניסטים להורמונים, תכשירים אנטימיקרוביאליים; חומרים מעוררים וסמים; תרופות כנגד שיעול והצטננות; מרפי שרירים; תכשירים טופיקאליים; תכשירים גסטרואינטסטינליים; ותרופות נוספות.

בילדים, התרופות הנפוצות ביותר כגורמות להרעלה חריפה (בסדר יורד של הימצאות) הינן תרופות משככות כאבים; תכשירים טופיקאליים; תרופות כנגד שיעול והצטננות; ויטמינים; אנטיהיסטמינים; תכשירים גסטרואינטסטינליים; תכשירים אנטימיקרוביאליים; הורמונים ואנטגוניסטים להורמונים; אלקטרוליטים ומינרלים; תרופות קרדיווסקולאריות; תוספים תזונתיים, תרופות טבעיות והומיאופתיות; תרופות כנגד אסתמה; תכשירים נוגדי דיכאון; ולבסוף תרופות סדטיביות, היפנוטיות ואנטיפסיכוטיות.

בארצות הברית, מדווחים מדי שנה כמה מיליוני מקרים של הרעלה, הגורמים לשיעורים ניכרים של תחלואה ותמותה. קרוב למחצית מכלל מקרי ההרעלה בארה”ב מיוחסים לנטילת יתר של תרופות (הרעלת תרופות חריפה), ולדברי החוקרים יש לשקול אבחנה זו בחולים המתייצגים עם שינוי חריף במצב המנטלי.

הצעדים הראשונים בטיפול בחולה עם הרעלה הינם להעריך את נתיב האוויר, הנשימה ומחזור הדם, וליטול אנמנזה מלאה. הרעלה של תרופות ממשפחות מסוימות, ובמיוחד אנטיכולינרגיות, כולינרגיות, אופיואידים וסימפתומימטיים, קשורה פעמים רבות במשלבי תסמינים המכונים Toxidromes. כך למשל, הרעלה אנטיכולינרגית קשורה בדליריום; היפרתרמיה; איליאוס; מידריאזיס; טאכיקרדיה; אצירת שתן; ועור חם ויבש.

על מנת לזהות מצבים של חוסר איזון אלקטרוליטרי ו/או פגיעה בתפקוד הכלייתי והכבדי, הרי שבדיקות מעבדה, כגון פרופיל מטבולי מלא, הינן חלק חשוב מההערכה של הרעלה תרופתית אפשרית. ההתייצגות הקלינית של החולה וההיסטוריה הרפואית המלאה עשויים לסייע בקביעת הצורך בבדיקות מעבדה נוספות.

החוקרים מוסיפים כי אלא אם קיים אנטידוט ספציפי, הטיפול במרבית המקרים הינו תומך, וזאת מאחר ופחות מאחוז אחד ממקרי ההרעלה הינם קטלניים. על אף שמינון בודד של פחם פעיל הינו הטיפול המועדף לשם דה-קונטמינציה של מערכת העיכול, אין להשתמש בו בכל החולים. מאמר הסקירה שפורסם מציין טיפולים ספציפיים להרעלות תרופתיות חריפות על בסיס סוג התרופה שניטלה.

עבור חולים לא יציבים אשר נטלו ביתר תרופה כלשהי, הטיפול המתמשך צריך להתמקד בתיקון ההיפוקסיה והחמצת ושמירה על סירקולציה טובה. גם כאשר נדמה שישנו פיצוי, הרי שמצבו המנטלי או ההמודינמי של החולה עלול להתדרדר בפתאומיות. החוקרים מוסיפים כי ילדים נוטים במיוחד להראות השפעות משמעותיות גם בעקבות נטילת כמויות קטנות של תרופות.

בקביעת הצורך באשפוז באדם החשוד להרעלה יש לשקול גורמים רבים, לרבות מאפיינים פרקמוקינטיים של החומר שניטל והיכולת לנטר את החולה בסביבתו הביתית. ניטור ארוך יותר נדרש עבור חולים עם סימנים או תסמינים של רעילות. עבור חולים לאחר ניסיון אובדני, יש צורך בהערכה פסיכיאטרית ולעיתים קרובות גם באשפוז פסיכיאטרי. עבור חולים עם התמכרות לסמים יש צורך בהפניה לקבלת יעוץ.

בין ההמלצות הקליניות הספציפיות אותן מונים החוקרים, נכללות ההמלצות הבאות:


  • עבור מרבית מקרי ההרעלות התרופתיות, מנה בודדת של פחם פעיל הינה הטיפול המועדף לשם דה-קונטמינציה של מערכת העיכול. ככלל, ניתן לתת טיפול זה עד לשעה לאחר נטילתה של כמות רעילה של תרופה (דרגת ראיות C).

  • אין התוויה לשימוש בסירופ Ipecac במסגרת מרפאתית (דרגת ראיות C).

החוקרים מסכמים כי עבור חולים שאינם יציבים, יש מקום לאשפזם ביחידה לטיפול נמרץ, ולשקול את העברתם למרכז רפואי שלישוני, ובמיוחד כך עם ילדים. עבור חולים יציבים, משך זמן ההשגחה מתבסס על זמן מחצית החיים של התרופה, כמות התרופה שניטלה והרכבה. הם מוסיפים כי כל חולה המפתח סימנים או תסמינים של רעילות שאינם חולפים במהלך ההשגחה צריך להתאשפז להמשך המעקב.

Am Fam Physician. 2010;81:316-323

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעורי תמותה גבוהים בקרב מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ עם נזק כלייתי חד משנית לאלח-דם

    שיעורי תמותה גבוהים בקרב מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ עם נזק כלייתי חד משנית לאלח-דם

    מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת Critical Care עולה כי נזק כלייתי חד משנית לאלח-דם (Sepsis-Associated Acute Kidney Injury, או SA-AKI) מתועד בקרוב למחצית מהחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ עם אלח-דם, כאשר כ-25% מהם אינם צפויים לשרוד את האשפוז. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד ואלח-דם הן תסמונות הטרוגניות מורכבות. בשנת 2023, ההגדרה […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים עם קרוב ל-60,000 מטופלים עם סוכרת או השמנת-יתר, מהן עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאובדנות בין אלו שטופלו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ואלו בזרוע הפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים ראשוניים אודות סיכון מוגבר לאובדנות בקרב […]

  • טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    במאמר שפורסם בכתב העת CHEST מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כשליש מהחולים עם אסתמה אאזנופילית חמורה השיגו ושמרו על הפוגה קלינית עם טיפול ב- Benralizumab (פסנרה) למשך עד שנתיים, עם תוצאות טובות יותר בחולים שלא קיבלו בעבר טיפול ביולוגי, בהשוואה לאלו עם היסטוריה של טיפול ביולוגי. החוקרים השלימו מחקר עולם-אמיתי […]

  • אחד מכל חמישה חולים עם דלקת לבלב נמקית צפוי לשוב לאשפוז

    אחד מכל חמישה חולים עם דלקת לבלב נמקית צפוי לשוב לאשפוז

    קרוב לאחד מכל חמישה חולים שאושפז בשל דלקת לבלב נמקית (Necrotizing Pancreatitis) צפוי לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים, כאשר הסיכון גבוה במיוחד במקרים של דלקת לבלב משנית למחלת מרה או על-רקע אידיופטי, בהשוואה למקרים הנובעים מצריכת אלכוהול, כך עולה מתוצאות מחדש חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת […]

  • היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

    היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

    מדד De Ritis Ratio, הוגדר כיחס בין ריכוז AST ל-ALT בדם, מנבא בצורה יעילה את הסיכון לתמותה בתוך 30 ימים של חולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם, כאשר יחס גבוה מ-1 מנבא סיכון מוגבר לתמותה ויחס של עד 1 מעיד כי אין עליה בסיכון לתמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. המחקר הרטרוספקטיבי […]

  • כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אינטראקציה בת עשר דקות עם כלבים טיפוליים, לצד טיפול תומך, הפחיתו את רמת החרדה בקרב ילדים במהלך ביקורים בחדרי מיון. המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל 80 ילדים (גיל ממוצע של 10.9 שנים) עם חרדה בדרגה בינונית-עד-גבוהה (מדד של 6 ומעלה […]

  • טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine עולה כי טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים במצב קריטי עם חבלת חזה. לא זוהה קשר משמעותי בין טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, דוגמת Ibuprofen ו-Ketorolac, ובין הסיכון לנזק כלייתי חד. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממאגר Medical Information Mart for Intensive […]

  • דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך

    דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך

    דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, בפרט בחולים עם דלקת לבלב שאינה על-רקע אבני מרה ודלקת לבלב חדה בדרגה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת United European Gastroenterology Journal. הסיכון המוגבר לתמותה נותר לאורך למעלה מעשר שנים לאחר השחרור מבית החולים. במסגרת מחקר העוקבה הארצי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך