pharmacology

אפשרויות רבות למתן טיפול לא-תרופתי כנגד מיגרנה בילדים (Pediatrics)

מגוון רחב של התערבויות לא-תרופתיות עשוי להיות יעיל כנגד מיגרנה בילדים, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Pediatrics.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מיגרנה הינה הפרעה נוירולוגית נפוצה בילדים ומתבגרים. עם זאת, אין נתונים רבים אודות התועלת של אפשרויות טיפול לא-תרופתי במקרים אלו. מטרתם כעת הייתה לקבוע אם אפשרויות טיפול לא-תרופתי כנגד מיגרנה בילדים הן יעילות יותר מרשימת המתנה ואם קיים הבדל ביעילות התערבויות שונות.

לצורך הסקירה התבססו החוקרים על מאגרי Medline, Cochrane, Embase ו-PsycINFO וזיהו מחקרים שפורסמו עד 5 באוגוסט, 2019. הסקירה כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת טיפולים לא-תרופתיים בילדים ומתבגרים עם אבחנה של מיגרנה אפיזודית. התוצא העיקרי היה גודל ההשפעה של יעילות ההתערבות, כפי שחושב על-פי SMD (Standard Mean Differences).

הסקירה כללה 12 מחקרים עם 576 ילדים. כל ההתערבויות שנבחנו היו יעילות יותר מרשימת המתנה, כאשר החוקרים בחנו קבוצות עם סוגי התערבות דומים. גדלי ההשפעה השתנו, כאשר ההשפעה הקטנה ביותר תועדה עם פלסבו פסיכולוגי ארוך-טווח (SMD = 1.14) וההשפעה הגדולה ביותר תועדה עם טיפול שניתן באופן עצמי לטווח קצר (SMD = 1.44).

עם זאת, כאשר החוקרים בחנו כל התערבות בנפרד, ההתערבויות השונות לא נמצאו יעילות יותר מקבוצת הביקורת. ההנחה של החוקרים היא כי לניתוח הנתונים לא הייתה עוצמה מספקת בכדי לזהות הבדלים מובהקים סטטיסטית.

מבחינה קלינית, ממצאי המחקר העידו כי הרפיה, ביופידבק, טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים פסיכולוגיים שניתנו באופן עצמי עשויים להיות יעילים כנגד מיגרנה בילדים.

בטווח הקצר, ביופידבק זוהתה כהתערבות השנייה הכי יעילה לאחר טיפול שניתן באופן עצמי (SMD = 1.41), לאחריו הרפיה (SMD = 1.38) וטיפולים פסיכולוגיים (SMD = 1.36). פלסבו פסיכולוגי גם היה יעיל יותר מרשימת המתנה.

יעילות ארוכת-טווח הייתה הגדולה ביותר עם טיפולים שניתנו באופן עצמי (SMD = 1.40), הרפיה (SMD = 1.35), טיפולים פסיכולוגיים (SMD = 1.33) וביופידבק (SMD = 1.21).

החוקרים כותבים כי הטיפול במיגרנה בילדים צריך לכלול שילוב של מספר גישות ועם הזמינות הגדלה של תרופות חדשות, טיפולים התנהגותיים ואף התערבויות נוירו-פסיכולוגיות, גישה זו עשויה להיות רחבה מאוד ומותאמת אישית לכל חולה.

Pediatrics, online March 9, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה