במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לתסמיני דיכאון השפעה משמעותית על התפקוד הגופני בנשים לאחר-מנופאוזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים בחנו את הקשר בין תסמינים דיכאוניים ובין ירידה בתפקוד הגופני בנשים לאחר מנופאוזה. עם זאת, ישנם ערפלנים אפשריים רבים העלולים להשפיע על הקשר הנ”ל ומטרתם כעת הייתה להעריך את הקשר בין תסמיני דיכאון ובין התפקוד הגופני בנשים לאחר מנופאוזה תוך תקנון לערפלנים אפשריים.
מחקר החתך כלל 137 נשים לאחר-מנופאוזה, אשר סווגו לשתי קבוצות על-בסיס נוכחות תסמיני דיכאון (58 נשים; גיל ממוצע של 60.12 שנים) או ללא תסמיני דיכאון (79 נשים, גיל ממוצע של 60.72 שנים) על-פי מדד GDS (או Geriatric Depression Scale). מבחנים שונים שימשו להערכת התפקוד הגופני, כולל Timed Up and Go, Five Times Stand and Sit Test, 6-Minute Walking Speed, 10-meter Usual Walking Speed, 10meter Fast Walking Speed ודינמומטר.
החוקרים השוו את המשתנים בין שתי הקבוצות והשלימו ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון לדינמומטר, זווית קיפוזיס, גיל, שימוש בנוגדי-דיכאון, זמן ישיבה והיסטוריה של נפילות, במטרה להעריך את הקשר בין מדד GDS-15 ובין התפקוד הגופני.
מהנתונים עולים הבדלים משמעותיים בתפקוד הגופני, מדד מסת גוף, זווית קיפוזיס, שימוש בנוגדי-דיכאון, זמן ישיבה והיסטוריה של נפילות בין נשים עם תסמיני דיכאון ואלו ללא תסמינים דיכאון. החוקרים מדווחים על קשר שלילי בין מדד GDS-15 ובין כל המבחנים להערכת מהירות הליכה, כולל הערכת מהירות הליכה רגילה למרחק של 10 מטרים (p<0.001), מהירות הליכה מהירה למרחק 10 מטרים (p<0.001) ומהירות הליכה ב-6 דקות (p<0.004). עוד זוהה קשר חיובי בין מדד Fives Times Stand and Sit Test ו-Timed Up and Go, ללא תלות בכוח אחיזה, זווית קיפוזיס, גיל, שימוש בנוגדי-דיכאון, זמן ישיבה, או היסטוריה של נפילות בנשים לאחר-מנופאוזה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של התייחסות לבריאות הנפשית ולבריאות הגופנית בטיפול בנשים לאחר מנופאוזה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!