Physical Activity

פעילות גופנית מתונה בגיל הביניים קשורה לסיכון נמוך יותר ל-ALS (Neurology)

פעילות גופנית מתונה בגיל הביניים קשורה לסיכון מופחת לטרשת צדית אמיוטרופית (ALS) בהמשך החיים, אך היתרון הזה מוגבל לגברים, כך עולה ממאמר שפורסם ב-Neurology

פעילות גופנית מתונה בגיל הביניים קשורה לסיכון מופחת לטרשת צדית אמיוטרופית (ALS) בהמשך החיים, אך היתרון הזה מוגבל לגברים, כך לפי מחקר שפורסם ב-Neurology. המחקר עקב אחר 373,700 משתתפים בסקר בריאות קרדיווסקולרית למשך ממוצע של 27 שנים. רוב המשתתפים היו בני 40-42 שנים בתחילת הסקר.

החוקרים מצאו כי מתוך 41,898 גברים עם רמת הפעילות הגופנית הגבוהה ביותר, 63 פיתחו ALS. לעומת זאת, מתוך 76,769 גברים שדיווחו על רמת פעילות גופנית בינונית, 131 פיתחו ALS. מבין 29,468 הגברים שדיווחו על רמת הפעילות הגופנית הנמוכה ביותר, 68 פיתחו ALS.

לאחר התאמה לעישון, מדד מסת גוף וגורמי סיכון אחרים, החוקרים מצאו כי לגברים עם רמות פעילות גופנית מתונות היה סיכון נמוך ב-29% ל-ALS בהשוואה לאלה עם רמות פעילות גופנית נמוכות, בעוד שלאלה עם רמות הפעילות הגבוהות ביותר היה סיכון נמוך ב-41%.

בנוסף, לגברים בקטגוריה הנמוכה ביותר מבין ארבע קטגוריות של קצב לב במנוחה היה סיכון מופחת ב-32% ל-ALS בהשוואה לגברים עם קצב לב גבוה יותר במנוחה.

ד"ר אנדרס מ. וואג, החוקר הראשי, ציין כי "המחקר שלנו לא בהכרח סותר מחקרים קודמים שמצאו סיכון מוגבר ל-ALS עם רמות קיצוניות או אינטנסיביות של פעילות גופנית באתלטים, מכיוון שמחקר זה משקף רמות מתונות יותר של פעילות גופנית וכושר באוכלוסייה הכללית." החוקרים אינם בטוחים מדוע לא נמצא קשר בין פעילות גופנית וקצב לב במנוחה לבין סיכון ל-ALS בנשים.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיכון מוגבר לאובדנות לאחר דימום תת-עכבישי משנית למפרצת מוחית (Neurology)

    סיכון מוגבר לאובדנות לאחר דימום תת-עכבישי משנית למפרצת מוחית (Neurology)

    חולים ששרדו דימום תת-עכבישי משנית למפרצת מוחית מצויים בסיכון גבוה משמעותית לאובדנות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מהנתונים עולה כי הסיכון הגבוה ביותר תואר בקרב צעירים ובמהלך השנה הראשונה לאחר הדימום. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כשליש מהחולים ששרדו דימום תת-עכבישי משנית למפרצת מוחית סובלים מחרדה ודיכאון, אך […]

  • יעילות ובטיחות טיפול נוגד-פרכוסים לאחר אירוע מוחי (Neurology)

    יעילות ובטיחות טיפול נוגד-פרכוסים לאחר אירוע מוחי (Neurology)

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Neurology להערכת בטיחות ויעילות תרופות נוגדות-פרכוס לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עולה כי Levetiracetam ו-Lamotrigine עשויות להיות בטוחות ומלוות בשיעור תופעות לוואי נמוך יותר לעומת תרופות אחרות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התרופות היעילות ביותר לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עדיין אינו ידוע. מטרת המחקר הייתה לקבוע את […]

  • שכיחות גבוהה של עייפות, דיכאון וליקוי קוגניטיבי בחולי CADASIL (מתוך Neurology)

    שכיחות גבוהה של עייפות, דיכאון וליקוי קוגניטיבי בחולי CADASIL (מתוך Neurology)

    מעל מחצית מהחולים עם אבחנה של  Cerebral Autosomal Dominant Arteriopathy with Subcortical Infarcts and Leukoencephalopathy  (או CADASIL) חווים עייפות משמעותית, הקשורה בעיקר לדיכאון ולליקויים קוגניטיביים, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Neurology. המחקר מצא כי עייפות שכיחה פי חמישה בקרב חולים אלה בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי CADASIL הינה מחלה גנטית הגורמת […]

  • הבדלים מגדריים במהלך הטבעי של הפרעות טיקים (Neurology)

    הבדלים מגדריים במהלך הטבעי של הפרעות טיקים (Neurology)

    מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neurology  חושף הבדלים מגדריים משמעותיים בהתפתחות ובאבחון של תסמונת טורט ושל הפרעות טיקים מתמשכות (Persistent Motor or Vocal tic Disorders, או PMVT). הממצאים מראים כי לנשים יש סיכוי נמוך יותר לאבחון פורמלי של TS ולוקח להן זמן רב יותר לקבל את האבחנה בהשוואה לגברים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמונת […]

  • טיפול ב-Prasugrel עדיף על Ticagrelor בטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Prasugrel עדיף על Ticagrelor בטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי Prasugrel מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה, אוטם לבבי ואירוע מוחי לעומת Ticagrelor כאשר ניתן לטיפול בחולים ששוחררו לאחר אשפוז בשל תסמונת כלילית חדה, כאשר ההשפעות בולטות במיוחד בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר תביעות ביטוח בגרמניה בין […]

  • טיפול חדש מלווה בשיפור תפקוד קוגניטיבי בחולים עם סכיזופרניה (Am J Psychiatry)

    טיפול חדש מלווה בשיפור תפקוד קוגניטיבי בחולים עם סכיזופרניה (Am J Psychiatry)

    מתן Xanomeline/Trospium Chloride, אגוניסט חדש לקולטן מוסקריני M1/M4, מלווה בשיפור קוגניטיבי משמעותי בחולים עם סכיזופרניה וליקוי קוגניטיבי, כך עולה מנתונים שנאספו משני מחקרים בשלב 3, אשר פורסמו בכתב העת American Journal of Psychiatry. החוקרים אספו נתונים משני מחקרים בשלב 3 בחולים מאושפזים, אשר בחנו את היעילות של טיפול מונותרפי ב- Xanomeline/Trospium Chlorideלעומת פלסבו ב-357 מבוגרים […]

  • טיפול אנטיביוטי אינו מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Neurology)

    טיפול אנטיביוטי אינו מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי אין קשר בין טיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר לדמנציה או ליקוי קוגניטיבי במבוגרים בריאים בגילאי 70 שנים ומעלה. עם זאת, החוקרים מהרווארד מדווחים כי ייתכן ומשך המעקב אחר המשתתפים במחקר לא היה ארוך דיו בכדי לזהות השפעות ארוכות טווח של טיפול אנטיביוטי על הזדקנות קוגניטיבית. החוקרים השלימו […]

  • רגישות ברו-רפלקסים עשויה לסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה בקשישים (Hypertension)

    רגישות ברו-רפלקסים עשויה לסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה בקשישים (Hypertension)

    הפרעה ברגישות ברו-רפלקסים, המסייעים בבקרת לחץ הדם, מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה ותמותה בקשישים שאינם נוטלים תרופות לאיזון לחץ הדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי להערכת הקשר בין רגישות ברו-רופלקסים לבביים ובין הסיכון לדמנציה ותמותה ב-1,819 קשישים (62.6% נשים; גיל ממוצע של 71 שנים). רגישות ברו-רפלקסים נקבעה […]

  • תוצאות מאכזבות להוספת Veliparib ל-Temozolomide בחולים עם גליובלסטומה (JAMA Oncol)

    תוצאות מאכזבות להוספת Veliparib ל-Temozolomide בחולים עם גליובלסטומה (JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים ממחקר בשלב 2/3 שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי הוספת Veliparib לטיפול משלים ב-Temozolomide לא הובילה לשיפור ההישרדות הכוללת של חולים עם אבחנה חדשה של גליובלסטומה. בקרב חולים שחולקו למשלב הניסיוני תועד שיפור של 3.3 חודשים בחציון הישרדות כוללת, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול המקובל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה