Physiotherapy Other

על אורטופדים פיזיותרפיסטים ומה שביניהם (המטופל…)/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

לפני מספר שבועות פנתה אלי א”ג פיזיותרפיסטית ושאלה לדעתי לגבי מכתב הפניית מטופל מאורטופד אליה. במכתב ההפניה לא צוינה האבחנה הרפואית אלא תלונת החולה ובקשה לטיפול פרופיוצפטיבי לשרירים מסויימים. א”ג בפנייתה אלי הדגישה את הקושי הן בפענוח כתב היד והן בהבנת כוונת האורטופד.

מקרה זה אופייני מאד לאינטראקציה בין האורטופד והפיזיותרפיסט. הפנייה לפיזיותרפיה שכיחה מאד בטיפול האורטופדי. עיקר הקשר בין האורטופד לפיזיותרפיסט מתבסס על הפניות כתובות ( במחשב, במקרה הטוב) או משורבטות (בכתב יד קשה לפענוח). בטופס הסטנדרטי של ההפניה לפיזיותרפיה בו אני משתמש (שירותי בריאות כללית) מופיעה מלבד האבחנה גם מקום להנחיות לטיפול. אני מניח שרובנו צייתנים וכיוון שכתוב אנו טורחים למלא הנחיות לטיפול.

האומנם אנו האורטופדים בקיאים גם ברזי הפיזיותרפיה ואמונים על החידושים האחרונים גם בתחום זה? איזו אינפורמציה באמת מצפים הפיזיותרפיסטים לקבל מהרופאים לגבי המטופל המופנה אליהם?

בדקתי בספרות ואני מתנצל בפני א”ג על האיחור הרב בתשובתי, פשוט הנבירה בספרות העלתה יבול כה דל בעיתונים המובילים, שהמשכתי לחפש. מעט מאד כתוב ואין ממש מחקרים טובים בנושא בשפה האנגלית. להלן המעט שהצלחתי לדלות:

במחקר שעסק בשיתוף הפעולה בין אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק פיזיותרפיסטים ורופאים ביחידה לשיקום לאחר שבץ מוחין נמצא כי הדיונים בקרב כל הצוות מסייעים להפיץ את ההחלטות לגבי כל חולה (1).

מחקר אחר שנערך בקרב פיזיותרפיסטים חשף את רצונם של פיזיותרפיסטים לחזק את הקשר עם הרופאים אך את חוסר שביעות רצונם מתפקוד הרופאים כמובילי הצוות הטיפולי (2).

במחקר מנורבגיה נמצא כי שיתוף הפעולה בין הרופא והפיזיותרפיסט חשוב ביותר במסגרת פיזיותרפיה פסיכומוטורית (3).

במחקר שהעריך את ההפניות הכתובות מרופאי המשפחה לפיזיותרפיסטים העלה חוסר שביעות רצון מצד הפיזיותרפיסטים וכן את שאיפת הרופאים לקבל משוב מהפיזיותרפיסטים לגבי הצלחת הטיפול (4).

לא אמשיך בציטוט מאמרים שמסקנתם דומה. טובת המטופל מחייבת קשר הדוק בין האורטופד המפנה ובין הפיזיותרפיסט המטפל. מחוייבות זו היא דו סטרית, מבחינת הרופא הפניה לפיזיותרפיה אין מטרתה להשתחרר מעול המטופל (Turfing), ומבחינת הפיזיותרפיסט הוא אינו מהווה תחנה סופית בטיפול.

לפיכך המלצה ראשונה היא לקיים קשר בין השניים. אין ספק שהקשר הרצוי ביותר הוא נוכחות שני המטפלים – הרופא והפיזיותרפיסט – בזמן הערכת המטופל, האבחון וההחלטה על דרך הטיפול. מצב זה אינו מתאפשר ברוב המקרים במערכת הבריאות בארצנו. לפיכך האפשרות השנייה היא קשר בלתי ישיר. מה צריך לכלול קשר זה? מה צריך להיות כתוב בהפניה של האורטופד לפיזיותרפיה? שאלתי מספר פיזיותרפיסטים בבית החולים ובקהילה.

ובכן, לידיעת הרופאים: הפיזיותרפיסטים מצפים לקבל אבחנה ברורה, מחלות רקע, מטרת הטיפול והתוויות נגד לטיפולים מסויימים. אין דרישה מהפיזיותרפיסטים לפרט הנחיות ספציפיות לטיפול פיזיותרפי מסויים (לרוב הרופאים אין הכשרה כפיזיותרפיסטים) לכן ברוב המקרים המלצות כגון גירוי פרופיוצפטיבי, מובילזציות וכדומה אינן מחוייבות המציאות… יוצאי דופן כאן הם מטופלים לאחר טיפולים רפואיים מסויימים להם נכתבו פרוטוקולים מיוחדים לטיפול (למשל פרוטוקול לטיפול לאחר שחזור רצועה צולבת וכדומה).

הפיזיותרפיסטים מצידם נדרשים לדווח חזרה לרופא על הטיפול שנתנו ועל ההצלחה (או אי הצלחה) של הטיפול.

נחזור לא”ג, היא במקרה שתואר לא התעצלה טרחה לברר את מספר הטלפון של הרופא וביררה למה בדיוק התכוון ואני מניח שטיפלה בהתאם. מכאן נגזרת ההמלצה השניה: לפיזותרפיסטים ולאורטופדים מטרת על זהה: לדאוג למטופל, וכשמטרה זו מחייבת – אין זו הטרדה אם הפיזיותרפיסט יוצר קשר ישיר עם האורטופד ואין זו פחיתות כבוד מצד הרופא לברר אודות הטיפול הפיזיותרפי. טובת החולה מחייבת עבודת צוות.

  • Gibbon B.An investigation of interprofessional collaboration in stroke rehabilitation team conferences. J Clin Nurse 1999 May; 8(3) 246-52

  • Ross CA, Roberts LW, Olson L. the doctor physiotherapist relationship: the physiotherapist perspective. Physiother Can, 1980 Jul-Aug; 32(4):219-23

  • Bulow-Hansen A, Hough NH. Cooperation between a physiotherapist and a physician in connection with psychomotor physiotherapy. Tidsskr Nor Laegeforen, 1990 Nov 10:110(27) 3498-500

  • Scaffaradi RA. Study of written communication between general practitioners and a community physiotherapist. J R Coll pract, 1989 Sep; 39(236):375-376

    • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

      האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

      תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

    • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

      טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

      מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

    • האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

      האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

      מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי ירידה במשקל בעזרת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת ירך עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים אך תרופות אלו עלולות להוביל לעליה בסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר בין טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון […]

    • טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

      טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

      בחולים עם פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת, טיפול במעכבי IL-17A, בפרט Secukinumab, מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בהשוואה לטיפול ב-Apremilast, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics. המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות חולים תחת מגוון תכניות ביטוח רפואי בארצות הברית ונועד לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי IL-17A ובין […]

    • תרגילי חיזוק ואימוני יוגה עשויים להקל באופן דומה על כאבי ברכיים משנית לאוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

      תרגילי חיזוק ואימוני יוגה עשויים להקל באופן דומה על כאבי ברכיים משנית לאוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

      תרגילי חיזוק ואימוני יוגה הובילו שניהם להקלה בכאבי ברכיים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך לאורך 12 שבועות, ללא הבדלים משמעותיים בין שתי ההתערבויות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. לאורך 24 שבועות, אימוני יוגה הובילו לשיפור מתון בתפקוד ואיכות החיים של החולים. המחקר האקראי נערך במרכז יחיד בטזמניה, אוסטרליה, והשווה […]

    • הבדלים בין גברים ונשים בתגובה לטיפול תרופתי כנגד ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Arthritis Care & Research)

      הבדלים בין גברים ונשים בתגובה לטיפול תרופתי כנגד ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Arthritis Care & Research)

      מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research עולה כי בגברים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי תחת טיפולים מתקדמים תועדו שיעורי תגובה גבוהים יותר לטיפול, בהשוואה לנשים, עם הבדלים דומים בעקבות טיפולים תרופתיים שונים. החוקרים השלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת הבדלים תלויי-מגדר ביעילות טיפולים בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי תחת טיפול ביולוגי או תרופות […]

    • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

      עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

      בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

    • המשך טיפול במתוטרקסט לאחר שבר אי-ספיקה של גפה תחתונה מלווה בסיכון מוגבר לשברים (Annals of the Rheumatic Diseases)

      המשך טיפול במתוטרקסט לאחר שבר אי-ספיקה של גפה תחתונה מלווה בסיכון מוגבר לשברים (Annals of the Rheumatic Diseases)

      בחולים עם שברי אי-ספיקה עקב אוסטיאופתיה משנית למתוטרקסט, המשך טיפול במתוטרקסט מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לשברים נוספים, כאשר כמעט כל חולים שהמשיכו בטיפול התרופתי חוו שברי אי-ספיקה נוספים או שבר אוסטיאופורוטי מג’ורי, כך מדווחים חוקרים מבריטניה במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית במטרה לקבוע אם המשך טיפול במתוטרקסט […]

    • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

      אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

      אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

    © ‫ e-Med
     כל הזכויות שמורות

     

    התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

    אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
    להרשמה לאתר