על-פי תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה,שימוש ב-misoprostol (או cytotec) הוא גישה טיפולית בטוחה ומקובלת במקרים של הריון שנכשל בשלב מוקדם. החוקרים כותבים כי השימוש ב-misoprostol הולך וגובר בטיפול בנשים שהופסק בהן הריון בטרימסטר הראשון, אולם, טרם נבדק האם הטיפול יעיל, בטוח ומקובל במחקר אקראי גדול.
במחקר רב-מרכזי זה השתתפו 652 נשים שהופסק בהן הריון בטרימסטר הראשון (anembryonic gestation, מוות של העובר, או הפלה לא מלאה או בלתי-נמנעת ספונטנית). הנשים חולקו באקראי ביחס של 3:1 לקבלת 800 מק”ג של misoprostol באופן ואגינלי או לעבור vacuum aspiration (הטיפול הסטנדרטי).
הנשים שקיבלו misoprostol טופלו ביום 1, וקיבלו מנה נוספת ביום 3 במידה והתוצאה לא היתה מלאה או עברו vacuum aspiration ביום 8 במידה והתוצאה עדיים לא היתה מלאה. כשלון הטיפול בקבוצת ה-misoprostol הוגדר כביצוע טיפול ניתוחי ובקבוצת ה-vacuum-aspiration הוגדר כביצוע פרוצדורה חוזרת בתוך 30 ימים לאחר הטיפול הראשוני.
ב-71% מתוך 491 הנשים שחולקו באקראי לקבלת טיפול ב-misoprostol התקבלה תוצאה מלאה ביום 3 וב-84% מהן התקבלה תוצאה מלאה ביום 8 (עם 95%CI, 81%-87%). ביום 30, נמצא כי הטיפול נכשל ב-16% מהנשים בקבוצת ה-misoprostol וב-3% מהנשים בקבוצת הניתוח (הבדל אבסולוטי 12%, עם 95%CI, 9%-16%).
שיעור הדימומים או מקרי הדלקות ברירית הרחם שחייבו אשפוז עמד על 1% ומטה בכל אחת מהקבוצות, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בינהן. 78% מהנבדקות בקבוצת ה-misoprostol דיווחו כי הן היו בוחרות שנית בטיפול זה במידה והיה צורך ו-83% מהן דיווחו כי הן ימליצו עליו לאחרות.
החוקרים כותבים כי הטיפול בכשלון הריון בשלב מוקדם באמצעות מתן ואגינלי של 800 מק”ג misoprostol מהווה גישה בטוחה ומקובלת, עם שיעור הצלחה של כ-84%. הם מוסיפים כי הסיכונים להופעת דימום וזיהום של האגן היו נמוכים מאוד, תופעות הלוואי נסבלו היטב והטיפול באמצעות misoprostol נמצא מקובל ברוב הנשים.
מגבלות המחקר כוללות מספר קטן יחסית של נבדקות שעברו הפלה לא מלאה או בלתי-נמנעת; אי-הכללתן של נשים שסבלו מדימום אקטיבי וכבד כשהגיעו לבית החולים; שימוש במתן ואגינלי בלבד של הטיפול; ומחסור במידע אודות שינוי המינון.
החוקרים מסכמים כי הממצאים, בהתאם לממצאי מחקרים אחרים, מעידים כי אין צורך לאשפז את החולות לצורך מתן טיפול באמצעות misoprostol וכי כל-עוד ניתנות לחולות הוראות ברורות כיצד לעקוב אחר הופעת דימום או זיהום וישנה גישה מהירה לשירותי חרום רפואיים, ניתן ליטול את הטיפול בבית באופן עצמאי לצורך הגדלת מידת הנוחות והפרטיות של החולה והפחתת העלויות הרפואיות.
במאמר מערכת מצורף נכתב כי התוצאות משכנעות, אך עדיין נותרו כמה שאלות פתוחות בנושא הקשורות בכשלון לקבוע את המינון האפקטיבי הנמוך ביותר בכל אחד מהמצבים; העדר מידע בנוגע ליעילות מתן המנה החוזרת; ושאלות בנוגע לאופן מתן הטיפול.
עוד מצוין כי הרופאים יכולים לשפר את הטיפול בחולות באמצעות שימוש בטיפול לא ניתוחי במקום פרוצדורות גרידה או שאיבה, אך זה נעשה במסגרת שימוש מסוג off-label בתרופה. נכתב כי המחקר הנוכחי, בהמשך למחקרים קודמים ולניסיון טיפולי שהצטבר, מספק תמיכה נוספת במעבר לטיפול מסוג זה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!